רב האי גאון
מגאוני בבל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רב האי גאון[1] (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא. בנו של רב שרירא גאון. ענה אלפי תשובות על שאלות שנשלחו אליו על ידי יהודים ברחבי אסיה, אירופה וצפון אפריקה, בכל תחומי היהדות.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
לידה |
939 ד'תרצ"ט |
---|---|
פטירה |
1038 (בגיל 99 בערך) ד'תשצ"ח |
מקום קבורה | סורא, בבל |
מקום פעילות | בבל |
תקופת הפעילות | ? – 28 במרץ 1038 |
השתייכות | גאונים |
תחומי עיסוק | תנ"ך, תלמוד, הלכה, אגדה, קבלה, תפילה, פילוסופיה, דקדוק עברי ועוד |
תפקידים נוספים | גאון ישיבת פומבדיתא |
רבותיו | אביו, רב שרירא גאון |
תלמידיו | רב יעקב בן נסים ובנו רב ניסים גאון (ועל ידו רבי שמואל הנגיד בספרד), רבי חננאל בן חושיאל[דרוש מקור], ר' אלחנן בן שמריה, ר' בהלול בן יוסף, ר' אברהם בן יצחק ן' אוראי, ר' אברהם בן משה ן' גאמע, ר' יוסף בן ברכיה מקירואן, ר' יוסף בן עמרם מסיג'ילמסה, ר' מצליח דיין מסיציליה, ר' משה בן יצחק מערבי, ר' משולם בן קלונימוס מלוקא, ר' שמואל בן אברהם תאהרתי ועוד רבים מירושלים, מצרים, בצרה, קסטנטינא, קאבס ועוד. |
חיבוריו | פירוש לתנ"ך, פירוש למשניות סדר טהרות, פירוש לתלמוד (אין בידנו את הפירוש לכל הש"ס), "משפטי שבועות" או "שערי שבועות" (תורגם מערבית בשני השמות האלו), "ספר המקח והממכר", "ספר המשכון" (נספח לקודם), "ספר הפיקדון", ספר בדיני המצרנות, "ספר משפט התנאים", "ספר משפטי הלוואות", "ספר מוסר הדיינים", ספר באיסור והיתר, הלכות תפילין, הלכות שחיטה, סידור תפילות, "ספר המאסף" (על צירופים אפשריים מאותיות השורשים), ספר בניקוד לשון הקודש, פיוטים ושירים |
אב | רב שרירא גאון |
סגירה