רדיו קול חי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| פרטי התחנה | |
|---|---|
| סוג | רדיו אזורי |
| שפה | עברית |
| מדינה |
ישראל  |
| תקופת פעילות | מ-1996 |
| אזורי קליטה ותדרים | |
| אזור קליטה | אזור המרכז, אזור ירושלים והדרום |
| נקלט בתדר | 93FM\92.8FM |
| http://www.93fm.co.il | |
רדיו קול חי היא תחנת רדיו ישראלית בעלת אופי חרדי, המשדרת במסגרת הרדיו האזורי. לתחנה יש שני אולפנים, האולפן המרכזי בבני ברק ועוד אולפן נוסף בירושלים.
היסטוריה
הקמת התחנה
התחנה החלה לשדר בנובמבר 1996, לאחר שקבוצה של משקיעים זכתה במכרז של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו להפעלת תחנת רדיו אזורית לציבור הדתי בגוש דן. את קבוצת המשקיעים הוביל חבר הכנסת לשעבר מהליכוד, גדעון גדות שהחזיק 26% מהמניות בתחנה, חברת ההשקעות קרדן ישראל של היהלומנים יוסף גרינפלד ואבי שנור החזיקה 22.75%, איש העסקים מיקי דורסמן (שהיה אז חתנו של המיליארדר תד אריסון) החזיק 19.5%, הקבלן יצחק שיינפלד 13%, עורך דין ליפא מאיר 9.75%. שאר המניות התחלקו בין חמישה עיתונאים ושדרים שהיו הגרעין שהוביל את התחנה בתחילת דרכה. הרב ישראל אייכלר, אורי אורבך, מנחם מיכלסון, נחום עידו ומנהל התחנה שאול מייזליש. גדעון גדות מונה ליושב ראש דירקטוריון תחנה, אך בפברואר 1997, שלושה חודשים לאחר שהחלה לשדר, התפטר גדות מתפקידו עקב מחלוקת על דרך ניהול התחנה ועלויות תפעול גבוהות. הוא החולף בידי יוסף גרינפלד, בהמשך גם מכר גדות את המניות שהחזיק לחברת קרדן של גרינפלד[1].
בסוף שנת הפעילות המלאה הראשונה צברה התחנה הפסדים של 4 מיליון שקל. מאחר שהתקשתה בתחרות מול כ-30 תחנות רדיו דתיות פיראטיות, בראשם ערוץ 7. על פי הסכם הזיכיון דרשה המדינה השקעה בציוד יקר ועיתונאים בתמורה לכך שכל התחנות הפיראטיות יסגרו, אך הדבר לא בוצע. בנוסף אזור השידור של התחנה היה מוגבל לגוש דן ואילו ערוץ 7 שידר בכל רחבי המדינה[2]. בשנת 2000, לאחר שחוקק חוק מיוחד שאפשר לערוץ 7 לשדר, דרשו בעלי רדיו קול חי את הרחבת אזור זיכיונה בכדי לעמוד בתחרות[3]. בנובמבר 2000, לאחר התחנה המשיכה להפסיד ונדרש גיוס הון נוסף, יצאה מיקי דורסמן מההשקעה, לאחר שהעביר את מניותיו לחברת קרדן, שנטלה על עצמה את כל ההתחייבויות הכספיות והערבויות שהעמיד דורסמן. בשלב זה החזיקה קרדן כ-70% מהמניות[4].
בשנות ה-2000
במאי 2000, הכירה הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו בבעיות הכלכליות של התחנה, ובכדי לפתור אותן, החליטה על שינוי אזור הזיכיון, כך שיכלול גם את ירושלים. נגד ההחלטה הוגשו עתירות לבג"ץ של גורמים שונים[5], וכתוצאה מהעתירות נקבע, כי לרשות אין סמכות לשנות את אזור הזיכיון ללא מכרז[6]. במאי 2001, החליטה מועצת הרשות השנייה לערוך מכרז חדש לזיכיון לשידורי רדיו לציבור הדתי, הכולל את ירושלים ובני-ברק, אלא ששר התקשורת, ראובן ריבלין, סירב לאשר את פרסום המכרז ואת אזור הזיכיון שקבעה המועצה. בתגובה עתרה "רדיו קול חי" עצמה לבג"ץ[7]. בספטמבר 2003, זכתה התחנה במכרז החדש לאזור זיכיון רחב יותר, בין חדרה ועד הקו האווירי שבין בית שמש לאשדוד, ואזור ירושלים. במסגרת המכרז החדש התחייבה התחנה להקים אולפן נוסף בירושלים[8]. בסוף שנת 2004 פתחה לראשונה מחלקת חדשות עצמאית[9].
בדצמבר 2005, ביקש איש העסקים ארקדי גאידמק לרכוש את התחנה, אך לבסוף משך את הצעתו[10].
בפברואר 2012, מונה אבי רוזן למנהל התוכניות[11], שנה אחר כך מונה למנכ"ל התחנה ולמנהל התוכניות מונה בצלאל קאהן[12].
שינוי בעלות
בסוף 2016 רכש אבי בר כ-40% ממניות התחנה מידי חברת קרדן. ובמרץ 2017 רכש את מלוא הבעלות, כולל את חלקם של יצחק שיינפלד וליפא מאיר, שכל אחד מהם החזיק אז כ-10%[13]. זאת לפי שווי של 1.25 מיליון שקל בלבד (ונטילת חובות התחנה בסך 6 מיליון שקל)[14]. בר היה במקביל שותף של יצחק מירילשוילי בערוץ 20. מירילשוילי ביקש גם לרכוש את רדיו קול חי אך על פי החוק, בעלי ערוץ רדיו מסחרי אינו יכול להחזיק במקביל בערוץ טלוויזיה, בשל מגבלת בעלויות צולבות. לאחר שבפברואר 2018 אושר החוק להצלת ערוץ 20, שבמסגרתו עלתה בוועדה מיוחדת בכנסת בראשות חבר הכנסת יואב קיש האפשרות להעניק הקלה מיוחדת לבעלי רישיונות לערוצים "זעירים", כולל ערוץ 20, לשלוט גם בתחנת רדיו[15]. רכש מירילשוילי מיד בר, במאי 2018, את מלוא הבעלות[16].
במהלך שנת 2020, פורסם מכרז חדש לתחנה, לאחר שהזיכיון הקודם הגיעה לקיצו. על הזיכיון החדש התמודדו שתי קבוצות: הראשונה בבעלותו של המיליונר יצחק מיראלשווילי, המפעילה את התחנה. הקבוצה גייסה את השרה לשעבר דליה איציק לעמוד בראשה. הקבוצה השנייה מורכבת מקבוצה בראשות אלי פלאי, מו"ל עיתון "משפחה"[17]. בינואר 2020, פנו שתי הקבוצות לרשות השנייה וביקשו להתמזג ביניהן. על פי הצעת המיזוג, שתי הקבוצות יהפכו לבעלי מניות במשותף בזיכיון להפעלת התחנה. הנימוק למהלך הוא השפעות משבר הקורונה והירידה בפרסום בתחנות הרדיו[18].
על התחנה
התחנה משדרת 24 שעות ביממה, למעט שבתות וחגים. היא משדרת תוכניות אקטואליה, בידור, מוזיקה חסידית ומזרחית חרדית וחדשות.
בנוסף לתחנה הראשית הושקה ב-2017 תחנת בת בשם קול חי מיוזיק המשדרת רק מוזיקה משבע בבוקר עד עשר בלילה בתדר 102.5 FM
תדרי תדרי התחנה הראשית הם 93 ו92.8FM.
מהדורות חדשות משודרות בכל שעה החל משבע בבוקר ועד חצות הלילה.
בשנת 2016 ערכה הרשות השנייה בדיקה על טענות שמפלגת ש"ס מתערבת בשידורים ופוגעת בתחנה המתחרה רדיו קול ברמה[19]. ב-2018, לאחר הבחירות לרשויות המקומיות, נקנסה התחנה ב-14,000 ש"ח בשל תעמולה אסורה שקיימו עבור משה ליאון יומיים לפני הבחירות[דרוש מקור].
במהלך 2020 אמור היה להתקיים מכרז על הפעלת התחנה, אך הוא נדחה בשנה בשל מגפת הקורונה.
תוכניות ושדרנים
התחנה משדרת תוכניות אקטואליה, שיעורי הלכה, מוסר, השקפה ופרשת שבוע. מספר שדרנים מגישים תוכנית יומית בתחנה ובהם: בצלאל קאהן בתוכנית מהדורת הבוקר, ידידיה מאיר בתוכנית התעוררות - אקטואליה בשילוב דבר תורה, אשר גרייבר - בתוכנית בקצב היום - תוכנית מוזיקה, מנחם טוקר בתוכנית זמן אוויר - מוזיקה ובידור, טובים השניים - תוכנית בידור בהגשת אלעד כהן ויהודה שוקרון, המהדורה המרכזית המוגשת על ידי אבי מימרן, "עניין משפחתי" - תוכנית שבועית שאותה מגישים לסירוגין רחל פסטג, מירי שניאורסון ויואב דיליאון. בעבר הגישו בתחנה שלהבת חסדיאל הגישה בתחנה תוכנית ראיונות פוליטית ותוכנית צרכנות אסף נגל הגיש תוכניות מוזיקה ותרבות והשר לשעבר אורי אורבך ז"ל. אפרים דוד עדני מגיש תוכניות שונות מפעם לפעם ומשמש כעורך האתר ודובר התחנה.
בנובמבר 2015, פתחה הרשות השנייה בהליך הפרה נגד התחנה על "משדר פוגע" וגזענות. זאת לאחר שב-24 בספטמבר השמיע השדרן מנחם טוקר אמירה גזענית בשידור. במהלך מבזק חדשות דיווח הקריין אריאל שרפר על מותם של 453 מתפללים סמוך לעיר מכה שבערב הסעודית. שלפתע נשמע טוקר שואל את הקריין: "שרפר, למה רק 400? שרפר"[20].
החל משנת 2015 החלו לשדר את שיעורו השבועי של הרב יצחק יוסף במוצאי שבת מבית הכנסת היזדים.
כתבי החדשות בתחנה: בנצי לייזרוביץ (משטרה), קובי פינקלר (צבא וביטחון), איתי גדסי (פרשן פוליטי) שלמה ריזל (מדיני, חוץ וערבים), צבי טסלר (כלכלה ובריאות) אבי רבינא (פוליטי), אריאל שרפר (התיישבות), ישראל בן צבי (חרדים), וישראל רובין (משפט). ב-2016 פוטרו חמישה מהכתבים באתר קול חי.
קהל היעד
לוח התוכניות נועד לפנות לא רק לציבור החרדי, אלא גם לדתיים לאומיים ולמסורתיים. עקב כך, הרייטינג של התחנה נפגע מהקמתן של "קול ברמה" ו"גלי ישראל" הפונות גם כן לאותו קהל. בסוף שנת 2014 עמד אחוז ההאזנה לתחנה על 5.1%[21]. בשנת 2015 חזרה התחנה להיות המובילה בציבור החרדי[22]. בשנת 2017 פורסם בסקר TGI כי שיעור ההאזנה של קול חי במגזר החרדי עמד על 31.5% לעומת רדיו קול ברמה 22.3%[23]. בסקר T.G.I שפורסם בראשית 2021 וסיכם את שנת 2020 עולה כי רדיו קול חי ממשיך להתחזק ועומד על 5% ותחנת הרדיו קול חי מיוזיק מתחזקת עם 4.4% בכך שיעור ההאזנה של שני התחנות יחד עומד על 9.4% שיעורי האזנה.
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
