רד הוט צ'ילי פפרז
להקת פאנק רוק אמריקאית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רד הוט צ'ילי פפרז (באנגלית: Red Hot Chili Peppers, תרגום מילולי: "פלפלי צ'ילי אדומים חריפים"; נקראת לעיתים בקיצור RHCP) היא להקת פֿאנק רוק אמריקאית פופולרית אשר נוסדה בשנת 1983 בלוס אנג'לס, קליפורניה. הסגנון המוזיקלי האופייני ללהקה הוא שילוב של מוזיקת רוק עם סגנון הפאנק (Funk Rock), אך לעיתים היא מוגדרת כלהקת רוק אלטרנטיבי, פאנק מטאל או ראפ רוק, עם השפעות מסגנונות מוזיקליים שונים כגון פאנק רוק (Punk Rock), רוק פסיכדלי, פופ רוק והבי מטאל. חברי הלהקה הנוכחיים הם הסולן אנתוני קידיס והבסיסט מייקל "פלי" בלזארי, אשר היו ממייסדי ההרכב המקורי, המתופף הוותיק צ'אד סמית והגיטריסט ג'ון פרושיאנטה.
מקום הקמה | לוס אנג'לס |
---|---|
מוקד פעילות | לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-1983 |
סוגה |
רוק אלטרנטיבי פאנק ראפ רוק פאנק מטאל |
חברת תקליטים | האחים וורנר (1990–הווה) |
האתר הרשמי | |
פרופיל ב-IMDb | |
חברים | |
אנתוני קידיס פלי ג'ון פרושיאנטה צ'אד סמית | |
חברים לשעבר | |
הלל סלובק ג'ק איירונס קליף מרטינז ג'ק שרמן אריק מרשל ג'סי טוביאס דייב נבארו ג'וש קלינגהופר | |
Red Hot Chili Peppers זוכה לפופולריות רבה ברחבי העולם. היא שיאנית מכירות אלבומים, עם מכירות של מעל ל-100 מיליון אלבומים ברחבי העולם,[1][2][3] היא הייתה מועמדת ל-16 פרסי גראמי מתוכם זכתה עד היום בשישה,[4] והיא נבחרה להיכנס להיכל התהילה של הרוק אנד רול ב-2012.[5][6]
הלהקה נחשבת למצליחה ביותר בהיסטוריה של מצעד שירי הרוק האלטרנטיבי של מגזין בילבורד האמריקאי, ומחזיקה בתואר הלהקה עם מספר השירים הגדול ביותר אשר התברגו למקום הראשון במצעד בכל הזמנים (13 שירים), ובנוסף מחזיקה בתארים נוספים כגון הלהקה עם מספר השירים הגדול ביותר אשר הופיעו במצעד,[7] הלהקה ששיריה מופיעים במצעד בשלושה עשורים או יותר,[8] והלהקה עם השיר ששהה הכי הרבה זמן במקום הראשון במצעד בשנות ה-90.
מכרה כ-22 מיליון אלבומים בארצות הברית לבדה. מתוך אלה, שמונה סינגלים נכנסו לרשימת 40 המובילים במצעד ה-"Hot 100" של מגזין בילבורד (שלושה מתוכם לעשרת המובילים) וחמישה סינגלים במקומות הראשונים במצעדי זרם הרוק המרכזי. היא מחזיקה בשיא של כ-11 סינגלים במקומות הראשונים במצעדי הרוק המודרני.
ב-39 שנות פעילותה, הוציאה "צ'ילי פפרז" אחד-עשר אלבומי אולפן, שהמוקדמים מביניהם לא נחלו הצלחה רבה. ההרכב התחלף מספר פעמים, ורק הסולן קידיס והבסיסט פלי נותרו מאז ההתחלה. הלל סלובק, נגן הגיטרה המקורי, מת ב-1988 ממנת יתר של הרואין, ובעקבות כך פרש המתופף ג'ק איירונס. ב-1989 הצטרפו ג'ון פרושיאנטה וצ'אד סמית. אלבומם הבא, "Mother's Milk", נחל הצלחה רבה והיה לראשון שהופיע במצעד המוזיקה של מגזין "בילבורד". אלבומם החמישי, "Blood Sugar Sex Magik", הזניק אותם למעמד בכורה במיינסטרים המוזיקלי האמריקני ומכר כ-13 מיליון עותקים עד ל-2011. ג'ון פרושיאנטה עזב בשנת 1992, עקב חוסר הנוחות שגרם לו הפרסום הרב, והידרדר להתמכרות להרואין.[9]
אז חבר להרכב דייב נבארו, גיטריסט ג'יינז אדיקשן, והשתתף בהכנת אלבומם הבא, "One Hot Minute". זה לא השתווה ל"Sex Magik" ומכר בערך חצי ממספר העותקים של הקודם. זמן קצר לאחר צאתו, עזב נבארו את הלהקה בעקבות סכסוכים אישיים. פרושיאנטה, שנגמל מהתמכרותו, הוזמן לשוב בידי פלי ב-1998 ונענה בחיוב. הלהקה הפיקה אז את "Californication", שיצא בשנת 1999. האלבום היה למצליח ביותר שלהם אי פעם, ונמכר בכ-15 מיליון עותקים ברחבי העולם.[9] "צ'ילי פפרז" הוסיפה להקליט וב-2002 יצא "By The Way", שהדגים שוב את הצלחתה המסחרית. לאחר סיום האלבום יצאה הלהקה לסיבוב הופעות בינלאומי, במהלכו הוציאו את אלבום האוסף הראשון שלה. ב-2006 הופק האלבום הכפול "Stadium Arcadium", היחיד שלהם שהגיע למקום הראשון במצעד האלבומים בארצות הברית. ב-2009 פרושיאנטה עזב שוב, להמשיך בקריירת הסולו שלו, והוחלף בגיטריסט המשני בהופעות ג'וש קלינגהופר. ב-2011 וב-2016 הוציאה את האלבומים "I'm with You" ו"The Getaway", בהם הצליחה מסחרית עם הסינגלים הבולטים "The Adventures of Raindance Maggie" ו-"Dark Necessities" בהתאמה. ב-2019, אחרי הופעה היסטורית במצרים, קלינגהופר עזב את הלהקה אחרי 10 שנים, והתחלף בשנית עם ג'ון פרושיאנטה שחזר ללהקה 10 שנים לאחר עזיבתו.[10]