רוג'רו השני, מלך סיציליה
 | |||||||||
| רוג'רו השני מלך סיציליה | |||||||||
| לידה |
22 בדצמבר 1095 מילטו, איטליה  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
26 בפברואר 1154 (בגיל 58) פלרמו, סיציליה. | ||||||||
| מדינה | ממלכת סיציליה הנורמנית | ||||||||
| מקום קבורה | קתדרלת פלרמו. | ||||||||
| בת זוג |
אלווירה מקסטילה סיבילה מבורגונדי ביאטריס מריטאל | ||||||||
| שושלת משפחת הוטוויל | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
רוג'רו השני, מלך סיציליה (באיטלקית: Ruggero II di Sicilia, 1095–1154) היה מלך סיציליה שאיחד את הנחלות הנורמניות באיטליה וייסד את ממלכת סיציליה הנורמנית.
חייו
רוג'רו השני הוא בנו של רוג'רו הראשון, רוזן סיציליה, אחד משורה של אצילים נורמנים ששלטו באופן עצמאי בערים של דרום איטליה. עם מותו של רוג'רו הראשון בשנת 1101 עלה בנו סימון דה הוטויל לכס הרוזנות אך נפטר בשנת 1105 ותואר הרוזנות עבר לרוג'רו תחת העוצרות של אימו אדלייד דל ווסטו, וכשליט יחיד משהגיע לבגרות בשנת 1112.
בשנת 1117 נישא רוג'רו לאשתו הראשונה, אלווירה מקסטילה.
בשנת 1122 הגיע רוג'רו להסכם עם הדוכס הנורמני של פוליה לפיו יוותר הדוכס על תביעותיו על סיציליה תמורת עזרתו של רוג'רו בהכנעת אחד מהווסלים שלו. רוג'רו יצא מסיציליה דרך מצר מסינה ובדרך כבש וסיפח את מחוז בזיליקטה שבדרום איטליה. לאחר מותו של הדוכס תבע רוג'רו את השליטה על כל נכסי משפחת הוטוויל, אך נתקל בהתנגדות האפיפיור הונוריוס השני שראה בדאגה את ההתעצמות של הנורמנים וראה באחדות הישויות הנורמניות איום על מדינת האפיפיור. התנגדות האפיפיור איפשרה לרוג'רו להכניע את כל מתנגדיו ועם מות הונוריוס התפתח מאבק על הכס הקדוש, ורוג'רו תמך באנטי-אפיפיור אנאקליטוס השני מול אינוקנטיוס השני. בתמורה לתמיכתו זו הוא זכה לקבל את אישור האנטי-אפיפיור להפיכת סיציליה לממלכה והוכתר כמלך סיציליה ביום חג המולד של שנת 1130. התערבותו של רוג'רו במאבק הובילה למלחמה שנמשכה עשור בה השתתפו מלכי אירופה החשובים והצריכה אותו להילחם גם מול אויבים מבית ומול המתחרה של הממלכה הנורמנית בים התיכון - האימפריה הביזנטית.
בשנת 1136 הצליחו כל אויביו של רוג'רו לאחד את כוחותיהם וצבא הקיסרות עם צבאות של האצילים הנורמנים המורדים ויחידות הצבא הביזנטי דחקו את רוג'רו מאיטליה פלשו וכבשו את סלרנו מבלי שנתקלו בהתנגדות של ממש. שאננות הביאה להתפוררות הקואליציה והקיסר עזב לגרמניה. אז הגיח רוג'רו מסיציליה לקלבריה ודחק חזרה את שרידי הקואליציה ותפס את הדוכסות של נאפולי. ביום 30 באוקטובר נפגשו הצבאות האיטלקיים - נורמנים שמנה כ 1,500 אבירים עם הצבא הסיציליאני של רוג'רו שבו היו ככל הנראה 400 אבירים וחיילים מוסלמים בקרב ריגאנו בו הובס הצבא הסיציליאני ורוג'רו נמלט לסלרנו. בשנת 1138 מת אנאקליטוס השני, אך רוג'רו לא נרתע ממות בן בריתו וחזר להילחם באויביו בסדרת מצורים ומסעות שכוונו כנגד מבצרים ומתוך הימנעות מקרב מכריע. הטקטיקה הצליחה וכוחות האצילים הנורמניים המורדים נדחקו אל הקיר וביום 30 באפריל 1139 נהרג מנהיג המורדים ארנולף מאליף דוכס פוליה.
בקיץ של שנת 1139 פלש צבא מדינת האפיפיור לממלכתו של רוג'רו השני, אך בקרב שנערך ביום 22 ביולי הובסו הפולשים והאפיפיור נלכד על ידי רוג'רו, שלושה ימים לאחר מכן הכריז אינוקנטיוס על רוג'רו כמלך סיציליה.
בשנת 1154 נפטר רוג'רו ונקבר בקתדרלת פלרמו.
קישורים חיצוניים
- רוג'רו השני, מלך סיציליה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- רוג'רו השני, מלך סיציליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- רוג'ר ה-2, (1095-1154), מלך סיציליה, דף שער בספרייה הלאומית
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
