רוני שטאובר - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for רוני שטאובר.

רוני שטאובר

פרופ' רוני שטאובר
פרופ' רוני שטאובר

רוני שטאובר ( Roni Stauber נולד ב-25 ביולי 1961) הוא היסטוריון ישראלי של תולדות עם ישראל בעת החדשה. שטאובר הוא פרופסור חבר בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, המנהל האקדמי של ספריית וינר לחקר התקופה הנאצית והשואה וחבר הוועדה המדעית של יד ושם. מחקריו עוסקים בזיקות ובהשפעות הגומלין שבין פוליטיקה ודיפלומטיה, לבין  היסטוריוגרפיה וזיכרון קיבוצי, תוך התמקדות בזיכרון ובתודעת השואה. בעשור האחרון התמקדו מחקריו בעיקר ביחסי ישראל ומערב גרמניה בשנות ה-50 וה-60.

תולדותיו

רוני שטאובר נולד ברמת גן. אביו יהודה נולד בעיר חוסט שברוסיה הקרפטית. הוא היה מפעילי תנועת הבריחה ועלה לארץ ב-1946 באניית המעפילים "מכס נורדאו". אמו פנינה נולדה בתל אביב להורים שהגיעו לארץ מפולין בשנות השלושים המוקדמות. הוא גדל ברמת חן ולמד בתיכון "בליך". בצבא שרת כמפקד טנק. נשוי לאילנה ואב לשלושה ילדים. למד מהתואר הראשון עד השלישי באוניברסיטת תל אביב. עבודות התיזה שלו אותה סיים בהצטיינות עסקה בפעילותה של וועדת העזרה וההצלה בבודפשט עד הכיבוש הגרמני. הדוקטורט אותו כתב בהדרכת פרופ' דינה פורת דן בהתגבשות זיכרון השואה בארץ בשנות ה-50 באמצעות הוויכוח הציבורי על תגובתם של היהודי בשואה. בשנת 2000 התפרסם ספרו "הלקח לדור" שזכה בפרס מרדכי איש שלום בתולדות ארץ ישראל. לאחר סיום הדוקטורט זכה למלגת ה-DAD למחקר בגרמניה במסגרת האוניברסיטה הטכנית בברלין. עוד בתקופת לימודי התואר השני החל ללמד באוניברסיטת תל אביב, תחילה כמתרגל ואחר כך כמרצה וכן לימד שנתיים באוניברסיטת חיפה. במקביל הקים יחד עם פורת את הפרויקט ובהמשך המכון לחקר האנטישמיות. הוא ניהל את המכון עד 2007. בשנים 2009-2007 היה מרצה אורח באוניברסיטת רטגרס בניו ג'רזי. ב-2008 קיבל קביעות כחוקר בכיר וב-2020  מונה כפרופסור חבר.

ב-2012 מונה שטאובר למנהל האקדמי של ספריית וינר וכן מונה לנציג אוניברסיטת תל אביב בוועדה המדעית של יד ושם. כמנהל האקדמי של וינר הוא יזם ופעל  להפיכתה ל"ספריית מחקר" המקיימת פעילות אקדמית מגוונת, שמטרתה לעודד את העניין והמחקר בתקופה הנאצית והשואה. בעיקר הוביל את הדיגיטציה ואפשרות העיון המקוון ב"אוסף וינר", שהוא מהאוספים החשובים בעולם על האנטישמיות המודרנית, הנאציזם והשואה. 2019 יזם את התכנית ללימודי תעודה בארכיונאות ומידע. במהלך השנים השתתף בעשרות כנסים בינלאומיים בעולם ויזם וארגן שורה של כנסים בין-לאומיים  בישראל.

מחקריו

מחקריו של שטאובר דנים בהיבטים שונים של זיכרון השואה ובהתגבשות תודעת השואה בארץ ובעולם. בעשור האחרון הוא מתמקד בעיקר ביחסי ישראל-גרמניה. שטאובר בוחן בעיקר את השפעות הגומלין שבין פוליטיקה ודיפלומטיה, לבין הזיכרון הקיבוצי וההיסטוריוגרפיה. ספרו הלקח לדור, עסק בניתוח העמדות שהתגבשו במחשבה הציבורית בארץ בשנות ה-50 ביחס לסוגיית "התגובה היהודית" בשואה. הספר, שזכה בשנת תשס"ב בפרס "מרדכי איש-שלום בתולדות ארץ-ישראל”, דן בזיקה שבין השקפת עולמם הכללית של אישים ותנועות שנטלו חלק בשיח הציבורי בארץ בשנותיה הראשונות של המדינה, לבין יחסם לדרכי התגובה של הציבור היהודי בתקופת השואה. גרסה אנגלית של הספר, יצאה לאחר שינויים והתאמות תחת הכותרת: The Holocaust in Israeli Public Debate in the 1950s, Ideology and Memory.

הלקח לדור/פרופ' רוני שטאובר
הלקח לדור/פרופ' רוני שטאובר

אחת הסוגיות המרכזיות שנדונה בספרים אלה היא יחסו המורכב של הממסד הפוליטי בארץ לזיכרון השואה. מחד גיסא, הדגישה המדינה את הזיקה שבין שואה לתקומה, מאידך גיסא, התנגשה עוצמתו של הזיכרון הטראומטי, שהשפיע הן על החברה והן על הממסד הפוליטי, באידאולוגית "הממלכתיות", ובשאיפה לכונן חברה "נורמלית" שעניינה ביטחון, יצירה ובניין. את תקפותה של הטענה בדבר יחסו המורכב של הממסד הישראלי לזיכרון השואה בחן שטאובר במחקריו על יחסי ישראל גרמניה בשנים 1965-1953. שורה של מאמרים פרי עטו, הדנים בהיבטים שונים של יחסים אלה התפרסמו בכתבי עת בעברית, אנגלית וגרמנית.  מחקריו מתבססים על חומר ארכיוני רב שבחלקו נחשף רק בשנים האחרונות בארכיונים בישראל, גרמניה, ארצות הברית ובריטניה.

מחקרו המקיף בנושא זה תחת הכותרת, "דיפלומטיה בצל הזיכרון - עבר והווה ביחסי ישראל וגרמניה המערבית בשנים 1965-1953" יתפרסם לקראת סוף 2021 בהוצאה משותפת של מרכז זלמן שזר ויד ושם. בספר זה דן שטאובר בהרחבה בשימוש הישיר והעקיף בזיכרון ככלי להשגת יעדים פוליטיים ודיפלומטיים ובהתנגשות שבין הזיכרון לבין הפוליטיקה המעשית.

בהמשך למחקר על יחסי ישראל גרמניה, ומתוך שאיפה להרחיב נושא שנידון בו בצמצום, החל שטאובר בכתיבתו של מחקר חדש.  מחקר זה בוחן את שיתוף הפעולה במחצית השנייה של שנות ה-50 ובמחצית הראשונה של שנות ה-60 בין אנשי התביעה בגרמניה, בעיקר אנשי הלשכה המשפטית בלודוויגסבורג, לבין אנשי משרד המשפטים והמשטרה בארץ, יד ושם וארגונים יהודים בעולם. גופים אלה שיתפו פעולה במאמץ להעמיד למשפט פושעים נאצים שחיו במערב גרמניה. מחקר זה זכה לתמיכת הקרן הלאומית למדע.  

במקביל לכתיבת המחקרים על יחסי ישראל-גרמניה פרסם שטאובר מונוגרפיה על ההיסטוריון פיליפ פרידמן, "אבי חקר שואה", מייסד המכון ההיסטורי היהודי בפולין לאחר המלחמה (Laying The Foundations for Holocaust Research: The Impact of the Historian Philip Friedman). לפעילותו המחקרית והארגונית נודעה השפעה רבה על התפתחות חקר השואה. המחקר, שנעשה בתמיכת מכון ייווא, התבסס על תיעוד בארכיון המכון בניו-יורק ובארכיון יד ושם ונחשפו בו פרטים שונים שלא היו ידועים עד כה לגבי פעילותו של פרידמן ולגבי ראשיתו של מחקר השואה.

בין הספרים שערך יצוין קובץ המאמרים Collaborations with the Nazis – Collective Memory  and Public Discourse בהוצאת Routledge. הספר עוסק בשיח הציבורי שהתנהל מאז סיום המלחמה בארצות אירופה השונות בנושא תופעת שיתוף הפעולה ברצח היהודים. בקובץ נטלו חלק חוקרים מהארץ ומארצות אירופה, שהתבקשו לדון בהתפתחות שחלה בשיח בנושא זה לאורך השנים כתוצאה משינויים פוליטיhם וחברתיים. הקובץ מתייחס לסוגיות שונות הנוגעות להתמודדות עם העבר כגון:  בניית זיכרון קיבוצי, הדחקה, הכחשה ועוד. בהקדמה לספר הציג שטאובר בפני הקורא ניתוח היסטוריוגרפי כולל, הן לגבי מאפיני הקולבורציה בזמן המלחמה והן לגבי התגבשות הזיכרון לאחר המלחמה. בסינתזה שהציע הוא הצביע על קווי הדמיון, כמו גם ההבדלים בהתפתחות השיח וההתמודדות עם העבר במדינות השונות.

ספרים ומונוגרפיות

  • דיפלומטיה בצל הזיכרון - עבר והווה ביחסי ישראל וגרמניה המערבית בשנים 1965-1953,  זלמן שזר ויד ושם, ירושלים, 2021 (יראה אור בקרוב).
  • "הלקח לדור", שואה וגבורה במחשבה הציבורית בארץ, ירושלים, 2000.
  • Laying The Foundations for Holocaust Research: The Impact of the Historian Philip Friedman (Jerusalem, 2000).
  • The Holocaust in Israeli Public Debate in the 1950s: Ideology and Memory (London, 2007).
  • R. Stauber and R. Vago (eds.), The Roma - A Minority in Europe Historical, Political and Social Perspectives, Central European University Press, Budapest - New York, 2007.
  • Collaborations with the Nazis – Collective Memory and Public Discourse (London 2011).

מבחר מאמרים בעברית

מבחר מאמרים באנגלית

  • "Confronting  The ‘Jewish Response’ During  the Holocaust: Yad Vasem  - A Commemorative and A Research Institute in the 1950s”,Modern Judaism vol 20, no 3, October 2000, pp. 277-298.
  • "Between Real Politik and the Burden of the Past, Israel's Diplomats and the 'Other Germany'," Israel's Studies, (vol 8, no 3), Fall 2003, pp. 100-123.
  • "The Israel Ministry of Foreign Affairs and the Debate over the Establishment of Diplomatic Relations with Germany 1953–1955," Yad Vashem Studies, 37, 2009, pp.153-195.
  • "The debate over the mission of Yad Vashem as a research institute: the first Years, Jahrbuch des Simon-Dubnow-Instituts 11 (2012), pp. 347-366.
  • "The Impact of the Sinai Campaign on Relations between Israel and West Germany", Modern Judaism, 33  (2013), pp. 235-259.
  • "Zwischen Erinnerungspolitik und Realpolitik : die israelische Diplomatie und das Verhältnis der Bundesrepublik zum Nationalsozialismus," Jahrbuch des Simon-Dubnow-Instituts 15 (2016), pp. 419-444.  

קישורים להרצאות

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
רוני שטאובר
Listen to this article