רוסינית
| מדינות |
אוקראינה, קרואטיה, סרביה, הונגריה, סלובקיה, פולין, רומניה  |
|---|---|
| אזורים |
מחוז פרשוב, זקרפטיה |
| דוברים |
610,000 |
| כתב |
Rusyn alphabet, אלפבית קירילי |
| קוד שפה |
rue |
| קוד ISO 639-3 |
rue |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
רוּסִינית (руська бесіда, Русиньскый язык) היא שפה סלאבית המדוברת על ידי הרוסינים, קבוצה אתנית החיה בהרי הקרפטים במערב אוקראינה ובמזרח סלובקיה.
גישתה הרשמית של ממשלת אוקראינה (ובעבר בברית המועצות כולה) היא לראות את השפה כניב של השפה האוקראינית ולא כלשון בפני עצמה. עם זאת, הרוסינית נבדלת מן האוקראינית באוצר המילים ובמורפולוגיה, ומכילה שרידים השייכים לרובד ארכאי יותר בהתפתחות השפה האוקראינית, הקרובים יותר ללשון הסלאבונית של ימי הביניים. כמו כן קיימות ברוסינית מילים רבות ממקור הונגרי וגרמני, בשונה משאר השפות המזרח-סלאביות.
הרוסינית נכתבת באלפבית הקירילי, ומספר דובריה כיום (2009) מוערך ביותר מ-610,000 נפש.
היסטוריה
החל מאמצע המאה ה-19 ועד לאמצע המאה ה-20 היו קיימים בין הרוסינים שלושה זרמים באשר לשפת התרבות המועדפת. היו שפעלו להחדרת הרוסית הספרותית הגבוהה, היו שבחרו באוקראינית, והקבוצה השלישית פעלה לעיצוב השפה הרוסינית עצמה על בסיס הניבים העממיים. לאחר מלחמת העולם השנייה הוכרה בצ'כוסלובקיה, פולין והקרפטים הסובייטיים רק האוקראינית כשפת הרוסינים. לעומת זאת, בוויבודינה נקבעה הרוסינית כשפה ספרותית בפני עצמה עוד ב-1920. בשנת 1923 יצא לאור ספר הדקדוק הרוסיני הראשון, בעריכת גבריאיל קוסטלניק. ב-1924 הוקם העיתון הרוסיני הראשון - 'רוסקי נוביני' (חדשות הרוסינים). בשנות ה-90 של המאה העשרים חלה התעוררות בתקומת הרוסינית בפולין והקרפטים.
קישורים חיצוניים
| שפות סלאביות | ||
|---|---|---|
| מזרחיות | רוסית • אוקראינית • בלארוסית • רוסינית | |
| מערביות | פולנית • צ'כית • סלובקית • שפות סורביות: סורבית עילית, סורבית תחתית • קשובית • שלזית | |
| דרומיות | בולגרית • מקדונית • סלאבית כנסייתית עתיקה • סלובנית • סרבו-קרואטית: בוסנית, סרבית, קרואטית, מונטנגרית | |
| שפות הודו-אירופיות | ||
|---|---|---|
| שפות רומאניות | צרפתית • מונגאסקית • ארפיטנית • ולונית • אוקסיטנית • גסקונית • אראנית • קטלאנית • ספרדית • לאדינו • חכיתיה • גליסית-פורטוגזית • פורטוגזית • גליסית • אסטור-לאונית • אסטורית • לאונית • מירנדזית • איטלקית • קורסיקאית • ליגורית • נפוליטנית • סיציליאנית • סרדינית • איסטרית • פריאולית • לדינית • רומאנש • דלמטית • רומנית • מולדובנית • ארומנית • איסטרו-רומנית |  |
| שפות גרמאניות | אלמאנית • אלזסית • גרמנית שווייצרית • גרמנית • לוקסמבורגית • בווארית • ריפוארית • סקסונית עילית • יידיש • הולנדית • אפריקאנס • לימבורגית • סקסונית • זיילנדית • פריזית • סקוטית • אנגלית • דנית • שוודית • נורווגית ספרותית • איסלנדית • פארואזית • נורווגית חדשה | |
| שפות סלאביות | אוקראינית • בלארוסית • רוסית • רוסינית • סלובקית • צ'כית • פולנית • פומרנית • קשובית • סורבית עילית • סורבית תחתית • בולגרית • מקדונית • סרבית • קרואטית • סלובנית • בוסנית • שלזית | |
| שפות קלטיות | ברטונית • ולשית • קורנית • גאלית סקוטית • אירית • שלטה | |
| שפות הודו-איראניות | סנסקריט • אסאמית • בנגלית • גוג'ראטית • הינדי • מאיטהילית • מראטהית • נפאלית • אורייה • פאלי • פנג'אבי • רומאני • סינדהי • סינהלית • אורדו • דיבהי • דאמלי • דומאקי • גאוואר-באטי • קאלאשה • קשמירית • חוואר • קוהיסטנית • ניגאלאמית • פאשאי • פאלורה • שינה (שפה) • שומשתי • אשקום • קמוירי • קאטי (באשגלי) • פרסואנית (ווסי-וורי) • טרגמי • וואיגלית (קאלאשה-אלה) • פרסית • פאהלוי ("פרסית תיכונה") • פשטו • דארי של אפגניסטן • טג'יקית • אוסטית • כורדית • באלוצ'י • טאליש • טאט • ג'והורי (טאטית יהודית) • ג'יהדי (פרסית יהודית) • דארי של זורואסטריאן • יאגנובי | |
| שפות בלטיות | לטבית • ליטאית | |
| אחר | יוונית • אלבנית • ארמנית | |
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
