רבן יוחנן בן זכאי
תנא במאה הראשונה לספירה. הקים את הסנהדרין ביבנה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רבן יוחנן בן זכאי[hebrew 1] (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני. היה תלמידו של הלל הזקן, וכמו רבו, היה איש שלום ושונא מלחמה.[1]
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
רבן יוחנן בן זכאי במנורת הכנסת | |||
לידה | המאה ה-1 | ||
---|---|---|---|
פטירה |
שלהי המאה ה-1 ברור חיל | ||
מקום קבורה |
ברור חיל (על פי חז"ל) טבריה (זיהוי מהמאה ה-12) ירושלים (זיהוי מהמאה ה-12-ה-13) | ||
מקום פעילות | ירושלים, יבנה, ברור חיל | ||
תקופת הפעילות | דור ראשון לתנאים | ||
השתייכות | בית הלל | ||
רבותיו | הלל הזקן ושמאי הזקן | ||
תלמידיו | רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי יהושע בן חנניה, רבי יוסי הכהן, רבי שמעון בן נתנאל, רבי אלעזר בן ערך, אלישע בן אבויה, רבי נחוניה בן הקנה | ||
בני דורו | רבי אלעזר בר צדוק (הראשון), רבי חנינא בן דוסא | ||
|
סגירה
לפי מסורת חז"ל, הוא נמלט מירושלים הנצורה, ושכנע את אספסיאנוס להתיר לו להקים את הסנהדרין מחדש ביבנה, שם הנהיג את שרידי החכמים, שיקם את חיי התורה בארץ ישראל, והיה מהראשונים שתיקנו תקנות המתאימות למציאות ללא מקדש. תחילה התגורר בעיירה עֲרָב שבגליל, ולאחר החורבן התיישב בעיירה ברור חיל שבשפלת לוד.[2]
לפי המסורת, ניתן לו התואר "רבן" הואיל וכיהן תקופה מסוימת כנשיא הסנהדרין, אף על פי שלא השתייך לשושלת נשיאי בית הלל הזקן.[3] הוא היה תלמידם של הלל ושמאי,[4][5] ועל פי המסופר במדרש חי 120 שנה.[6] הלל הזקן רבו כינה אותו בתואר: "אב לחכמה ואב לדורות".[7]