רייכסטאג (הקיסרות הגרמנית)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הרייכסטאג של הקיסרות הגרמנית היה הבית התחתון של הפרלמנט של גרמניה מ-1871 עד 1918. בתוך המבנה השלטוני של הרייך, ייצג הרייכסטאג את המרכיב הלאומי והדמוקרטי, לצד המרכיב הפדרלי שייצג הבּוּנדֶסרָאט (הבית העליון בו יוצגו מדינות גרמניה), והמרכיב המלוכני והביורוקרטי של הרשות המבצעת, שיוצג על ידי קנצלר הרייך.[1] יחד עם הבונדסראט הייתה לרייכסטאג סמכות חקיקה ושותפות בקבלת ההחלטות על תקציב הרייך. היו לו גם זכויות בקרה מסוימות על הרשות המבצעת והוא יכול היה לעורר את מעורבות הציבור באמצעות דיוניו. לקיסר היה כוח פוליטי מועט, ועם הזמן התחזק מעמדו של הרייכסטאג ביחס לבונדסראט.
מדינה | הקיסרות הגרמנית |
---|---|
סוג | בית תחתון |
הרכב | |
מספר מושבים | 397 (טרם פירוקו) |
בחירות | |
שיטת בחירות | בחירות אזוריות, בשני סיבובים |
משכן | |
חברי הרייכסטאג נבחרו לתקופות כהונה של שלוש שנים בין 1871 ל-1888 ולאחר מכן לתקופות כהונה של חמש שנים. בעלי זכות הבחירה היו כל הגברים בני ה-25 ומעלה (למעט הגבלות בודדות), והבחירות היו חשאיות ושוות. בכך, היה הרייכסטאג לאחד המתקדמים בתקופתו מבחינת הייצוג הדמוקרטי של הציבור. הרייכסטאג התכנס לאורך מלחמת העולם הראשונה, וישיבתו האחרונה התקיימה ב-26 באוקטובר 1918, פחות משבועיים וחצי לפני תום המלחמה ב-11 בנובמבר. בעקבות תבוסת גרמניה במלחמה פרצה המהפכה הגרמנית של 1918–1919, ובמהלכה הרייכסטאג לא התכנס כלל. הרייכסטאג הוחלף באספה הלאומית של רפובליקת ויימאר (פברואר 1919 עד יוני 1920), ואחריה ברייכסטאג של רפובליקת ויימאר שהתכנס לראשונה ביוני 1920.