ריצ'רד רוג'רס (אדריכל)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לידה |
23 ביולי 1933 (בן 87) פירנצה, ממלכת איטליה ![]() |
---|---|
שם לידה |
Richard George Rogers ![]() |
מקום לימודים |
|
זרם באמנות |
אדריכלות מודרנית ![]() |
יצירות ידועות |
Kleanthis Vikelidis Stadium, כיפת המילניום, NTV Tower, מרכז ז'ורז' פומפידו, בניין לוידס, בית המשפט האירופאי לזכויות אדם, סנד ![]() |
פרסים והוקרה |
פרס פריצקר (2007) מדליית הזהב המלכותית (1985) פרימיום אימפריאל (2000) אריה הזהב (2006) פרס אוגוסט פרה (1978) עמית המכון המלכותי לאדריכלים בריטים דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פירנצה (2005) Knight Bachelor המעצב המלכותי לתעשייה (2014) ![]() |
בן או בת זוג |
רות רוג'רס (1973) ![]() |
צאצאים |
רו רוג'רס, אליזבת רוג'רס ![]() |
![]() ![]() |
ריצ'רד רוג'רס (באנגלית: Richard Rogers; נולד ב-23 ביולי 1933) הוא אדריכל בריטי חשוב הנודע בזכות עיצוב מודרניסטי ופונקציונלי של בנייניו. סגנונו מתאפיין גם בהחצנה של הסטרוקטורה ופרטי בניין עתירי טכנולוגיה המוחצנים אף הם.
ביוגרפיה
רוג'רס נולד בפירנצה ולמד תחילה בבית הספר לאדריכלות של ה-AA בלונדון אך סיים את לימודיו באוניברסיטת ייל ב-1962. בייל הכיר רוג'רס את נורמן פוסטר כשותף ללימודים עמו הקים משרד משותף עם חזרתם לבריטניה יחד עם נשותיהם סו רוג'רס ווונדי צ'יזמן (בהתאמה). המשרד זכה להצלחה רבה בשנותיו הראשונות והתפרסם כמוביל בסגנון ההיי-טק התעשייתי.
ב-1971 הקים שותפות אחרת עם האדריכל רנצו פיאנו עמו תכנן את מרכז פומפידו בפריז שנחשב לאחת מפריצות הדרך הגדולות של השניים ומבנה פורץ דרך גם באדריכלות המאה ה-20[1].
רוג'רס זכה לפרסים רבים על תרומתו לאדריכלות, ביניהם מדליית הזהב המלכותית מאיגוד האדריכלים הבריטי ב-1985 ופרס סטרלינג על תכנון הטרמינל החדש של שדה התעופה במדריד ב-2006. ב-2007 זכה בפרס פריצקר[2]. הוא גם זכה לתואר אבירות מהמלכה אליזבת' השנייה בשנת 1981[3].
במרץ 2006, פוליטיקאים בניו יורק קוראו להפסיק את עבודתו על פרויקט תכנונו מחדש של מרכז קונגרסים על שם ג'ייקוב יעבץ בניו יורק, בשל חברותו בארגון שקרא להחרים את ישראל. בעקבות כך החליט רוג'רס לנתק את קשריו עם הארגון, כדי שעבודתו בפרויקט שעלותו 1.7 מיליארד דולר, לא תיפגע. הארגון, "ארכיטקטים ומתכננים למען צדק בפלסטין", קבוצה של 60 ארכיטקטים שקראו לישראל להפסיק את הקמת גדר ההפרדה ואת הבנייה בהתנחלויות, והשווה את החברות המשתתפות בבנייה בגדה המערבית לאלה שפעלו בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד[4].
פרויקטים נבחרים
- בית רוג'רס בווימבלדון, 1967
- מרכז ז'ורז' פומפידו, פריז, 1971[5]
- בניין לוידס, לונדון, 1979-84
- בית המשפט האירופאי לזכויות אדם, שטרסבורג, 1984
- כיפת המילניום, לונדון, 1999[6]
- טרמינל 4 של שדה"ת בארחאס, מדריד, 2005
- מגדל משרדים רחוב ווד 88, לונדון, 1993-2001
- הסנד, בניין האספה הלאומית של ויילס, קארדיף, 2006
- מגדל ה"פומפייה"(אנ'), הסיטי של לונדון, 2014[7]
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.