רמת הסוכר בדם
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רמת הסוכר בדם היא כמות הגלוקוז הקיימת בדם של בני אדם ובעלי חיים אחרים. גלוקוז הוא סוכר פשוט ולרוב יהיו כ-4 גרם של גלוקוז בדם של אדם במשקל 70 ק"ג. הגוף מווסת את רמות הגלוקוז בדם כחלק מחילוף החומרים המטבולי. הגלוקוז מאוחסן בשרירי השלד ובתאי הכבד בצורה של גליקוגן. באנשים שצמים רמת הגלוקוז בדם נשמרת קבועה על חשבון מחסני הגליקוגן בכבד ובשרירי השלד.
שיוך | ריכוז (כימיה) |
---|---|
מיקום אנטומי | נסיוב |
מזהים | |
קוד MeSH | D09.947.875.359.448.500 |
מזהה MeSH | D001786 |
מערכת השפה הרפואית המאוחדת | C0005802 |
אצל בני אדם רמת גלוקוז בדם של 60–100 מיליגרם לדציליטר (mg/dl). היא קריטית לתפקוד תקין במספר רקמות, והמוח האנושי צורך כ-60% מהגלוקוז בדם אצל אנשים שאינם מרבים לעסוק בפעילות פיזית. גלוקוז יכול להיות מועבר מן המעיים או הכבד לרקמות אחרות בגוף דרך מחזור הדם. הספיגה של הגלוקוז מוסדרת בעיקר על ידי אינסולין, הורמון המיוצר בלבלב.
רמות הגלוקוז בדרך כלל נמוכות במיוחד בבוקר, לפני אכילת ארוחת הבוקר, או גבוהות לאחר ארוחות למיניהן. רמות הסוכר בדם מחוץ לטווח הנורמלי עשויות להיות אינדיקציה לסיבוכים רפואיים. המצב בו רמת הסוכר בדם גבוהה בהתמדה מכונה היפרגליקמיה. המצב בו רמת הסוכר בדם נמוכה בהתמדה מכונה היפוגליקמיה. היפרגליקמיה הוא האינדיקטור הנפוץ ביותר לסוכרת.
ישנן שיטות שונות לבדיקה ומדידה של רמות הסוכר בדם. ישנן תרופות שמסוגלות להגדיל או להקטין את רמות הגלוקוז.