For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for משטר נשיאותי.

משטר נשיאותי

  רפובליקות נשיאותיות עם משטר נשיאותי מלא  רפובליקות נשיאותיות עם משטר חצי נשיאותי, או ממשל מעורב  רפובליקות (ללא הבדל צורת משטר) עם נשיא ביצועי הנבחר על ידי הפרלמנט  רפובליקות פרלמנטריות עם נשיא ייצוגי וראש הממשלה ביצועי  מונרכיות חוקתיות עם ראש הממשלה ביצועי  מונרכיות חוקתיות עם מלך ביצועי  מונרכיות אבסולוטיות  מדינות בעלות משטר חד-מפלגתי
  רפובליקות נשיאותיות עם משטר נשיאותי מלא
  רפובליקות נשיאותיות עם משטר חצי נשיאותי, או ממשל מעורב
  רפובליקות (ללא הבדל צורת משטר) עם נשיא ביצועי הנבחר על ידי הפרלמנט
  רפובליקות פרלמנטריות עם נשיא ייצוגי וראש הממשלה ביצועי
  מונרכיות חוקתיות עם ראש הממשלה ביצועי
  מונרכיות חוקתיות עם מלך ביצועי
  מונרכיות אבסולוטיות
  מדינות בעלות משטר חד-מפלגתי

משטר נשיאותי הוא שיטת משטר שבה בוחר הציבור את ראש הרשות המבצעת באופן בלתי תלוי בבחירתו את הרשות המחוקקת. הבחירות לנשיאות הן בדרך כלל בחירות ישירות, אך הן עשויות להיות גם עקיפות, כמו בארצות הברית, שם נבחר הנשיא על ידי חבר האלקטורים. במדינות בעלות משטר נשיאותי מכונה ראש הרשות המבצעת "נשיא", והוא משמש במקביל גם כראש המדינה. הנשיא אינו זקוק לרוב בפרלמנט כדי להיבחר או כדי להמשיך לכהן, והפרלמנט יכול להדיחו רק בהליך פרוצדורלי מיוחד הדורש רוב מיוחס ועקב עילות מסוימות.

במשטר הנשיאותי ממנה הנשיא את השרים והם כפופים לו ישירות. אחד המאפיינים העיקריים במשטר הנשיאותי הוא עקרון הפרדת הרשויות. אין זיקה תפקודית בין הרשות המחוקקת לבין הרשות המבצעת. הנשיא יכול להטיל וטו על חקיקה של הפרלמנט אולם הפרלמנט יכול לעקוף את הווטו ברוב מיוחד של חברים. לרוב במשטר נשיאותי ישנה חוקה, בשל היקף הסמכויות הרחב שראש הרשות המבצעת נהנה ממנו, לכן תפקידה של החוקה הוא הגבלת כוחו של הנשיא. ללא מנגנונים של איזונים ובלמים וללא רשות שופטת בעלת עוצמה שתגן על החוקה, עלול המשטר הנשיאותי להפוך למשטר דיקטטורי.

מאפייניו העיקריים של המשטר הנשיאותי

  1. האזרחים בוחרים את הנשיא בנפרד ואת הפרלמנט בנפרד.
  2. הנשיא אינו זקוק לאמון הפרלמנט, והפרלמנט אינו יכול להדיחו באופן שרירותי.
  3. על-מנת לשמור על האופי הדמוקרטי של המשטר הנשיאותי ישנו צורך בחוקה אפקטיבית וברשות שופטת בעלת עוצמה.

המשטר הנשיאותי וישראל

הרעיון לבחירה ישירה של ראש הממשלה עלה לראשונה בהצעת חוק שפורסמה בשנת 1987, על ידי מספר פרופסורים למשפטים מאוניברסיטת תל אביב. הרעיון עלה לאחר הבחירות לכנסת העשירית והאחת עשרה, כאשר היה מצב של שוויון בין מפלגות השמאל והימין, מה שהגדיל מאוד את כוחן הפוליטי של המפלגות הקטנות בכנסת. הגישה הקיימת הגיעה לשפל מעמדה הציבורי בעת המשבר הקואליציוני במרץ 1990, אז התפרקה ממשלת האחדות הלאומית והמפלגות הגדולות ניסו להקים קואליציות אישיות, דבר שגרם לחברי הכנסת לעבור מגוש לגוש תמורת מינויים פוליטיים וטובות הנאה.[דרוש מקור] הלחץ הציבורי הלך וגדל, וכך נוצרה תמיכה ממשלתית בשינוי שיטת הממשל על ידי מרבית המפלגות. תומכי שינוי שיטת הממשל טענו כי:

  • השינוי יבטיח ממשלות יעילות ויציגות יותר.
  • השינוי יצמצם את הסחר-מכר וקבלת טובות ההנאה מצד חברי הכנסת.
  • יחליש את כוחן של המפלגות הקטנות.
  • ימנע משא ומתן קואליציוני ארוך.
  • יגביר את ריבונות האזרחים, שיוכלו לבחור באופן ישיר את העומד ברשות הממשלה.

מתנגדי השינוי שהיו ברובם מהקהילה האקדמית טענו כי:

  • השינוי יגרום לריכוז כוח פוליטי רב מדי בידי אדם אחד.
  • השינוי יהפוך את הבחירות לתחרות אישית, ויחליש את הממד הרעיוני בפוליטיקה.
  • יפגע בכוחן של המפלגות הגדולות בכנסת, שכן בוחרים רבים יפצלו את הצבעתם.
  • השינוי הוא ניסוי מסוכן, שכן שיטה זאת לא נוסתה בשום דמוקרטיה מערבית.

בשנים 1996–2001 התקיימו בישראל בחירות בשיטה הנשיאותית. מאז הוגשו שתי הצעות חוק נוספות העוסקות בצורת הממשל הנשיאותית: האחת היא חוק יסוד נשיא המדינה (נוסח חדש), שהוגשה ב-2003 על ידי חיים רמון והשנייה היא הצעת חוק יסוד: הממשלה (הפרדת רשויות ומשטר נשיאותי), שהוגשה ב-2006 על ידי אביגדור ליברמן.

היתרונות והמגרעות של הדגם הנשיאותי

יתרונות

  1. מינוי שרים מקצועיים ולא פוליטיים.
  2. הגברת המשילות על ידי ריכוז סמכויות הביצוע ברשות אחת.
  3. הפרדת רשויות.
  4. יצירת איזון בין הרשויות.
  5. הגברת יציבות השלטון.
  6. ייצוג אמת של חלקי הציבור, משום שאין צורך באחוז חסימה.
  7. חברי הפרלמנט יפקחו על הרשות המבצעת ויחוקקו חוקים.

מגרעות

  1. מידת תלותם של השרים בפרלמנט קטנה.
  2. כושר המיקוח של המיעוטים קטן.
  3. תפקיד בית הנבחרים מצטמצם לחקיקה.
  4. כיוון שכהונת הנשיא קצובה ויציבה, היא מחלישה את השפעת העם.
  5. מעורבות הנשיא בחקיקה מחלישה את כוח ההרתעה של הפרלמנט.
  6. עולה הסכנה של הגברת כוחה של הבירוקרטיה.
  7. הנשיא זמין יותר להשפעות של סקטור מסוים או השפעות הון.
  8. משטר נשיאותי ללא חוקה יוצר סיכון לדיקטטורה.

סוגי משטר לפי אזורים גאוגרפיים בתחילת המאה העשרים ואחת

משטרים נשיאותיים

משטריים פרלמנטריים

ביבליוגרפיה

  • דורון, ג. (2006). משטר נשיאותי לישראל. ירושלים: הוצאת כרמל.
  • נויבגר, ב. (1998). כנסת מול ממשלה (יחידות 4-5). תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
  • שינוי שיטת הממשל, באתר תנועת לאו"ר

קישורים חיצוניים

{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
משטר נשיאותי
Listen to this article

This browser is not supported by Wikiwand :(
Wikiwand requires a browser with modern capabilities in order to provide you with the best reading experience.
Please download and use one of the following browsers:

This article was just edited, click to reload
This article has been deleted on Wikipedia (Why?)

Back to homepage

Please click Add in the dialog above
Please click Allow in the top-left corner,
then click Install Now in the dialog
Please click Open in the download dialog,
then click Install
Please click the "Downloads" icon in the Safari toolbar, open the first download in the list,
then click Install
{{::$root.activation.text}}

Install Wikiwand

Install on Chrome Install on Firefox
Don't forget to rate us

Tell your friends about Wikiwand!

Gmail Facebook Twitter Link

Enjoying Wikiwand?

Tell your friends and spread the love:
Share on Gmail Share on Facebook Share on Twitter Share on Buffer

Our magic isn't perfect

You can help our automatic cover photo selection by reporting an unsuitable photo.

This photo is visually disturbing This photo is not a good choice

Thank you for helping!


Your input will affect cover photo selection, along with input from other users.