שבאקים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
השבאקים (בכורדית: شەبەک، Şebek; בערבית: الشبك, תעתיק מדויק: אַלשַבַּכּ). הם בני מיעוט אתנו-דתי בעיראק, המשתייכים כולם לדת האסלאם, אך נחלקים בין 70% שיעים ו30% סונים,[1] אף כי דתם נוטה לסינקרטיזם והם אימצו מנהגים דתיים שונים ממקורות לא אסלאמיים. השבאקים מרוכזים במחוז נינוה, בקרבת העיר מוסול.[2] מסמכים עות'מאניים התייחסו אל השבאקים כאל קבוצה דתית מובחנת מאז המאה ה-16 לספירה.[1] בני הקהילה מדברים בניב כורדי ייחודי, שאוצר המילים שלו מכיל תערובת גדולה של מילים טורקיות וערביות.[3]
דגל הקהילה השבאקית | |||||||||||
אוכלוסייה | |||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
כ-200,000 עד 500,000 (הערכה) | |||||||||||
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |||||||||||
עיראק עיראק | |||||||||||
שפות | |||||||||||
שבאקית, שהיא ניב איראני צפון-מערבי | |||||||||||
דת | |||||||||||
|
השבאקים היו נתונים להתנכלויות ולרדיפות בתקופת שלטונו של סדאם חוסיין, ומי שזוהה במפקד האוכלוסין של 1987 כבן לקהילה השבאקית וסווג ככורדי, היה נתון להריסת ביתו ולגירוש בכפייה לאזורים שונים בכורדיסטן העיראקית או לאזורים אחרים בעיראק.[1] גם לאחר תקופת שלטונו של סדאם המשיכו הרדיפות, והגיעו לשיא בתקופת הפלישה של ארגון המדינה האסלאמית לעיראק.