שבועה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שבועה היא הצהרה של אדם על דברי אמת, אשר במסגרתה מתחייב הנשבע בשם דברים שונים לרוב בשם אל בו הוא מאמין, בחייו, בכבודו או בחיי אחרים כי כל טענותיו אמת[1].
במשפט המקובל נהוג שהעדים נשבעים כי עדותם אמת, לרוב הם נשבעים בשם האל בו הם מאמינים ותנאי זה הכרחי לתקפות העדות. על מנת שהשבועה תהיה בבחינת כלי משפטי יעיל לבירור האמת, על הנשבע להאמין הן בקיום האל והן ביכולת האל להענישו אם ישבע לשקר.
בתורה מופיע האירוע בו נשבעו אברהם ואבימלך וכרתו ברית ביניהם, תוך מתן תוקף על ידי הצגת שבע כבשים. אירוע זה התקיים בבאר שבע, ועל שם מעמד שבועה זה נקבע שמו - "באר שבע"[2].
מאז ומתמיד הייתה השבועה מתן תוקף מיוחד להתחייבות או לאמת דבר שבפי האדם. נראה שהרמת היד בשבועה מקורה כבר בזמן העתיק, להורות שנשבעים באל שבשמים, כפי שניתן לראות משבועה נוספת של אברהם[3] ומחזיונו של הנביא דניאל[4].