שביט הייל-בופ
שביט ארוך מחזור מפורסם. על שמם של מגליו אלאן הייל ותומאס בופ / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שביט הייל-בופ, המסומל באופן רשמי כ-C/1995 O1, הוא שביט ארוך מחזור מפורסם שנחשב לשביט שנראה על ידי מספר האנשים הרב ביותר במאה ה-20 ואולי אף בהיסטוריה כולה. ניתן היה לצפות בשביט ללא משקפת או טלסקופ במשך כ-18 חודשים. הוא כונה השביט הגדול של 1997.
עובדות מהירות כוכב האם, כוכב אם ...
שביט הייל-בופ, מעט לאחר הפריהליון צולם ב-אפריל 1997 | |
כוכב האם | |
---|---|
כוכב אם | השמש |
מידע כללי | |
סוג | שביט |
קטגוריה | שביט ארוך מחזור |
תאריך גילוי | 23 ביולי 1995 |
מגלה | אלן הייל ותומאס בופ |
מאפיינים מסלוליים | |
מרחק ממוצע מהשמש |
27,825,203,950 ק"מ (186 AU) |
אפואפסיד |
55,470,890,455 ק"מ (370.8 AU) |
פריאפסיד |
136,732,454 ק"מ (0.914 AU) |
ציר חצי-ראשי | 177.4333839117583±0.0082992 יחידה אסטרונומית |
אקסצנטריות | 0.995086 |
זמן הקפה |
2,533 - 2,520 שנים כ-873,313 ימים |
נטיית מסלול | 89.4° |
מאפיינים פיזיים | |
רדיוס קו משווה | 60 ק"מ |
ממדים | 60±20 קילומטר |
אלבדו | 0.04 |
בהירות מוחלטת | 4.8 |
סגירה
השביט נקרא על שמם של מגליו אלן הייל ותומאס בופ חובבי אסטרונומיה מארצות הברית, אשר גילו אותו בנפרד זה מזה. מסלולו של השביט מאוד אליפטי ובמרחקו המקסימלי הוא מגיע למרחק הגדול פי 9.25 מהמרחק הממוצע של פלוטו מהשמש. זמן ההקפה המשוער שלו תלוי אם כן במידה רבה בהשפעות גופים בחגורת קויפר ועננת אורט. השביט צפוי לחזור לקרבת השמש בשנת 4385.
39 חברים בכת שער גן עדן, בהם מנהיג הכת, מרשל אפלוויט, התאבדו במרץ 1997 בכוונה לבצע טלפורטציה לחללית שלטענתם טסה מאחורי השביט[1].