שבלולי יבשה
סדרה של חלזונות החיים ביבשה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שבלולי יבשה (שם מדעי: Stylommatophora) היא סדרה[1][2] של שבלולים שמכילה את רוב מיני החלזונות והשבלולים החיים ביבשה. בקבוצה זו מעל 20 אלף מינים.
שבלולי יבשה | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | רכיכות |
מחלקה: | חלזונות |
תת־מחלקה: | שבלולים |
סדרה: | שבלולי יבשה |
שם מדעי | |
Stylommatophora Schmidt, 1855 |
השבלולים בקבוצה זו נושמים באמצעות ריאה שנמצאת בחלל הגלימה ורובם בעלי קונכייה אם כי יש מינים בהם הקונכייה התנוונה ונעלמה, כגון החשופיות. לכל שבלולי היבשה מסדרה זו יש משושים שבקצותיהם נמצאות עיניים, ומאפיין זה מגדיר את הקבוצה והעניק לה את שמה המדעי.
קבוצת שבלולי היבשה התפתחה עוד בקרטיקון ושרדה עד ימינו אנו והפכה לאחת הקבוצות המצליחות בקרב הרכיכות. שבלולי היבשה חיים במגוון אזורים ואקלימים שונים הנעים בין סביבות ממוזגות לבין סביבות יבשות למחצה. במדבר שבו יש פחות מ-50 מ"מ גשם בשנה אין השבלולים יכולים לשרוד (בגלל הטמפרטורה והיובש הקיצוני), ולכן באזורים אלה אין כמעט שבלולים.
שבלולי היבשה הם דו-מיניים ובעלי מערכת רבייה מורכבת הכוללת הן איברי מין זכריים והן איברי מין נקביים. כמעט כולם מטילים ביצים. רוב שבלולי היבשה ניזונים מרקבובית, חומר צמחי מת, פטריות, טחב וחזזית הנמצאים על האדמה. רבים מהם ניזונים גם בצמחים ירוקים וישנם גם מספר סוגים שטורפים בעלי חיים אחרים (כולל שבלולים). מנגד, בעלי חיים רבים ניזונים על שבלולים, בהם פרוקי-רגליים, עופות ויונקים (בעיקר מכרסמים).
לאדם מערכת יחסים ארוכה עם שבלולי היבשה. עוד מתקופת שחר האנושות האדם אוכל שבלולי יבשה (נמצאו שרידי שבלולים בגלליו של הומו ארקטוס). בעת העתיקה נחשבו השבלולים למעדן ושני מינים - שבלול רומי ושבלול הגינה - גודלו במיוחד על ידי הרומאים למאכל והופצו על ידם בכל שטחי האימפריה הרומית. מנגד, מספר מינים של שבלולים וחשופיות התגלו כמזיקים לחקלאות. האדם התפעל ממגוון הקונכיות הספירליות, הסליליות והבורגיות (Helix) של השבלולים, והניסיון לסווגם ולקטלגם היה מבין הראשונים למיין את עולם הטבע ולחקרו באופן מדעי. חקר הרכיכות הוא מחקר פעיל המתמשך גם בימינו אנו.