שדה ח'ורייס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שדה ח'ורייס (בערבית: حقل خريص – בתעתיק מדויק: חקל ח'ריץ; באנגלית: Khurais field) הוא שדה נפט סופר-ענק[2] הממוקם במחוז משנה אל-חסא של מחוז א-שרקייה בערב הסעודית, ממערב לשדה הנפט הגדול בעולם, גוואר. ב-10 ביוני 2009 החלה הזרמת נפט מח'ורייס במסגרת מגה פרויקט של עראמקו הסעודית (בעלת כל נכסי הנפט בממלכה), בעלות של 10 מיליארד דולר, שנועד להגדיל את כושר תפוקת הנפט של הממלכה ל-12 מיליון חביות ביום (ח/י) כדי לענות על צורכי הביקוש העולמי העתידי. "הפרויקט להגדלת התפוקה בח'ורייס", כפי שהוא מכונה, כלל בנוסף לשדה ח'ורייס, את פיתוחם של שני שדות נפט קטנים יותר הסמוכים לו - אבו ג'יפן ומזאליג'. הפרויקט הוסיף 1.2 מיליון ח/י לכושר יצוא הנפט של הממלכה ולכושר הפקת הנפט הסעודי הקל (Arab Light Crude) בעל API °32 לערך, באמצעות מתקן מרכזי חדיש לעיבוד נפט (central processing facility, המספק מתקנים לעיבוד ולייצוב נפט גולמי), הגדול מסוגו בממלכה. ח'ורייס הגיע לכושר תפוקה בר קיימא מקסימלי ב-2010. בנוסף להפקת נפט בעל איכות גבוהה, ניתן להפיק ממנו גם כ-450 מיליון רגל מעוקבת (ר"ק) סטנדרטית ליום של גז טבעי הנלווה לנפט (עבור מתקן גז בשדקום, شدقم) ו-80,000 ח/י תעבית (קונדנסט) נוזלי גז טבעי (עבור מתקן גז בינבוע, ينبع).[3] מתקן גז תוכנן לעבד גז נלווה שמופק בשלושת השדות למוצרי גז טבעי נוזלי (LNG) ולגז 'יבש' לשיווק.
שדה ח'ורייס | |
מדינה | ערב הסעודית ערב הסעודית |
---|---|
אזור | מחוז א-שרקייה |
מיקום |
באמצע הדרך בין שדה הנפט הגדול בעולם גוואר והבירה ריאד. מתקן עיבוד מרכזי ממוקם 150 ק"מ דרום-מזרחית לריאד. |
יבשתי/ימי | יבשתי |
שטח | 2,890 קמ"ר[1] (127 ק"מ אורך) |
ענק/סופר-ענק | סופר-ענק |
קואורדינטות | 25°4′10″N 48°11′42″E |
מפעיל | עראמקו הסעודית |
תאריך הגילוי | 1957 |
תחילת ההפקה | 1963 (הפקה ניסיונית) |
תחילת ההרחבה והשדרוג | 2006-2005 |
סיום ההרחבה והשדרוג | 2009 |
עלות ההרחבה והשדרוג | 10 מיליארד דולר |
כושר תפוקת הנפט | 1.2 מיליון חביות ביום |
סוג הנפט | הנפט הסעודי הקל |
כבידת מכון הנפט האמריקאי | API °32 |
כושר תפוקת נוזלי גז טבעי | 80,000 חביות ביום |
כושר תפוקת הגז | כ-450 מיליון רגל מעוקבת סטנדרטית ליום |
(למפת ערב הסעודית מוגדלת) |
בשדה ח'ורייס קיימים 4 מתקני הפרדה בין נפט לגז (Gas Oil Separation Plants - GOSPs), ובשני השדות הסמוכים לו מתקן אחת בכל אחד מהם.
במסגרת הפרויקט הוגדל, בין היתר, "המתקן לטיפול[4] במי ים בקוריה" (محطة معالجة مياه البحرفي القُريةَّ)[5] והונח צינור להובלתן של 2 מיליון חביות ליום של מי ים (מן המפרץ הפרסי) מטופלים לצורך הזרקתם אל תוך שדה ח'ורייס כדי לשמור על הלחצים במאגרים.[6] כמו כן, נבנה מיכל חדש לאחסון נפט גולמי בעל קיבולת של למעלה מ-840,000 חביות (בשדה ישנם 2 מכלי אחסון נוספים). מבין התשתיות נקדחו 420 בארות, נסלל מסלול המראה, ונבנו מתקני מגורים וקומפלקס תעשייתי. הפרויקט העסיק 26 קבלנים, 106 קבלני משנה ו-28,000 עובדים.[7]
הפקה ניסיונית בח'ורייס החלה ב-1963 אך השדה מעולם לא פותח באופן מלא עד שנות ה-2000.
ב-14 בספטמבר 2019 הותקף השדה בשל המעורבות הסעודית במלחמת האזרחים בתימן, גורמים בממשל האמריקאי העלו טענה לפיה עמדה איראן מאחורי התקיפה[8]