שהר-י סוח'תה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שַהְר-י סוּחְ'תֶה (בפרסית: شهرِ سوخته, "העיר השרופה") הוא אתר ארכאולוגי מתקופת הברונזה, השוכן בפרובינציית סיסתאן ובלוצ'סתאן, על גדת נהר הלמנד שליד כביש זאהדאן-זאבול. ביולי 2014 האתר נכנס לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.[1]
עובדות מהירות אתר מורשת עולמית, מידות ...
שהר-י סוח'תה, "העיר השרופה" | |||
אתר מורשת עולמית | |||
---|---|---|---|
| |||
מידות | |||
שטח | 275 הקטאר | ||
היסטוריה | |||
תקופות | תקופת הברונזה | ||
מיקום | |||
מדינה | איראן איראן | ||
קואורדינטות | 30°35′43″N 61°19′55″E | ||
(למפת איראן מוגדלת) | |||
סגירה
הסיבות לעלייתה ולנפילתה של העיר עדיין לא ידועות. חפצי אמנות שנמצאו במקום מצביעים על חוסר התאמה לתרבויות שכנות בנות הזמן. ייתכן כי שהר-י סוח'תה תוכל להוות עדות לקיומה של ציוויליזציה שהתקיימה ממזרח לפרס והייתה נפרדת מזו של מסופוטמיה.