שואת יהודי לוב
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שואת יהודי לוב תחילתה עם פרסום חוקי הגזע בשנת 1938 וסיומה, כשבריטניה כבשה את לוב מידי איטליה הפשיסטית בדצמבר 1942, ולדעה אחרת מאוחר מכך עקב הפרעות שהתרחשו מיד לאחר מכן והושפעו קשר ישיר ומהסטה של השילטון הפשיסטית. חלק מיהודי לוב הוגלו למחנות באירופה, בהם שהו עד לסיום מלחמת העולם השנייה. מחנות ריכוז הוקמו בג'אדו, בגריאן (ער') וביפרן (ער'), ומחנות עבודה הוקמו בבוקבוק ובסידי עזאז.
בלוב היו קיימות שתי קהילות יהודיות גדולות, המערבית במחוז טריפוליטניה הגובל בתוניסיה, ובעיקר בבירתו טריפולי, והמזרחית במחוז קירנאיקה הגובל במצרים ובעיקר בבירתו בנגאזי. במהלך השואה נספו יהודים רבים, אלו שניצלו חיו בתנאים מחפירים ולרוב סבלו מעוינות מצד שכניהם הערבים, עד אשר עלו לארץ ישראל (מרביתם בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל).