תחרות שחייה במים פתוחים

שחייה במים פתוחים היא ענף ספורט בו שחיינים מתחרים בשחייה בגופי מים גדולים כגון נהרות, אגמים, מפרצים ובים הפתוח.

הפדרציה הבינלאומית לשחייה, פינ"א, מאגדת בתוכה שחייה במים פתוחים, יחד עם שחייה תחרותית, קפיצה למים, קפיצה למים מגובה, שחייה אמנותית וכדורמים. המרחקים הרשמיים בתחרויות השחייה במים פתוחים של פינ"א הם 5, 10 ו-25 ק"מ (לשם השוואה, המרחק הארוך ביותר בשחייה תחרותית הוא 1.5 ק"מ). מאז אליפות העולם בשחייה 1991 הענף כלול בתוכנית של אליפות העולם בשחייה. מאז אולימפיאדת בייג'ינג (2008) שחייה במים פתוחים למרחק של 10 ק"מ, המכונה "מרתון שחייה", היא משחה אולימפי. ספורט הטריאתלון כולל בתוכו שחייה במים פתוחים.

יש אירועים לא-תחרותיים של שחייה במים פתוחים, כגון צליחת הכנרת העממית או חציית תעלת למאנש.

השחייה, שמתבצעת לעיתים בדבוקה, שונה לחלוטין משחייה במסלול מופרד בבריכה, ועל המתחרה להיזהר שלא להיפגע ולא לפגוע במתחרים אחרים, ולשמור על נתיב קרוב ככל האפשר לסימון (ולשם כך להרים את הראש מדי פעם על מנת שלא לסטות מהמסלול). כמו כן עשויה השחייה לכלול צלילות לצורך התחמקות מגלים, שחייה עם הזרם, ניווט, והתמודדות עם תנאי קור וחום קיצוניים.

חוקי הענף

החוקים להלן הם אלו התקפים בתחרויות רשמיות המוכרות על ידי פינ"א. תחרויות נערכות למרחקים של 5, 10 ו-25 ק"מ. הזינוק למשחה נערך מרפסודה או מתוך המים בעומק המאפשר שחייה מיידית. השחיינים מסודרים בזינוק על פי סדר שנקבע באקראי. בהישמע אות מופעל שעון עצר והשחיינים קופצים למים (במקרה של רפסודה) ומתחילים בשחייה באופן מיידי. כל המתחרים מאותו המין מזנקים יחדיו. לעיתים הגברים והנשים מזנקים יחדיו אולם לרוב הגברים מזנקים לפני הנשים. בכל מקרה, המיקום במשחה נקבע לכל מין בנפרד.

מסלול המשחה מסומן לרוב באמצעות מצופים גדולים ובולטים. השחייה ממצוף למצוף נעשית בקו ישר ושופטים על סירות מוודאים שכל שחיין מקיף כל מצוף כנדרש. לרוב המסלול מעגלי והשחיינים נדרשים להקיפו מספר פעמים.

נקודת הסיום של המשחה היא בתוך המים. הסיום מסומן על ידי מצופים היוצרים משפך המתנקז אל קו הסיום, שרוחבו 5 מטרים. מעל קו הסיום ישנו גשר שהשחיינים עוברים תחתיו ונוגעים בו עם צמיד אלקטרוני המותקן על ידם. הגשר כולל חיישן אלקטרוני המזהה את השחיין על פי הצמיד וקובע את הזמן שלקח לו להשלים את המשחה. הזמן הרשמי מתקבל במונחים של שעות, דקות ושניות, אולם השעון שומר נתונים גם ברמת דיוק של מאיות השנייה כדי לסייע בהכרעה של סיומים צמודים. כאשר כמה שחיינים מסיימים יחדיו השופטים קובעים את סדר ההגעה באמצעות מצלמת הילוך איטי ונתוני השעון. שחיין המסיים את המשחה יוצא מן המים, או מוצא מהם במקרה שהוא מותש מכדי לצאת לבד, ונבדק על ידי איש צוות רפואי. מיקום השחיינים נקבע על פי סדר ההגעה לקו הסיום.

במהלך המשחה, כל סגנונות השחייה מותרים לשימוש, אולם ברמה מקצוענית משתמשים תמיד בסגנון החתירה. המגע עם הקרקעית מותר, אך אסור ללכת על הקרקעית או לקפוץ ממנה. כמו כן כל מגע מכוון עם עצם כלשהו במים (כגון משיכת מצוף או תפיסת רפסודה) אסור. מטבע הדברים, ענף המים פתוחים כולל מגע רב בין השחיינים, בייחוד בהתחלה ובסיום. עם זאת, אסור לבוא במגע עם שחיין אחר בכוונה (למשל כדי להפריע לו או למשוך בו כדי להתקדם). לשחיינים אסור להיצמד לסירות המלוות את המשחה (דבר המקל על השחייה).

שופטים וצוותים רפואיים מלווים את השחיינים לכל אורך המשחה באמצעות סירות. אם שופט סבור ששחיין עובר על כללי הענף, הוא מוציא דגל צהוב עם מספר השחיין (שכתוב באופן בולט על גפיו). אם שחיין מבצע עבירה בפעם השנייה מונף לעברו דגל אדום והוא מוצא מן המים מיידית ונפסל מהמשך המשחה. עבירה בלתי ספורטיבית בעליל מזכה בדגל אדום מיידית, גם ללא דגל צהוב לפני.

משחי מים פתוחים הם מתישים ונמשכים זמן רב. לכן מסלול המשחה עובר על יד רפסודת או סירת האכלה, שם יכולים השחיינים לשתות מים ולצרוך מזון עתיר אנרגיה. השחיינים חולפים בקרבת הרפסודה או הסירה וסייענים מושיטים לעברם מקלות באורך עד 5 מטרים, ומכניסים את המזון ישירות לפה תוך כדי שחייה.

טמפרטורת המים המינימלית הדרושה לקיום תחרות של פינ"א היא 16 מעלות צלזיוס, ומקווה המים בו מתקיים התחרות צריך להיות נתון להשפעה נמוכה של גלים וגאות.

הבדלים משחייה בבריכה

ישנם הבדלים רבים בין שחייה תחרותית בבריכה לשחייה במים פתוחים. ההבדל העיקרי הוא המרחק. בשחייה בבריכה המשחים הפופולריים הם ל-100 ול-200 מטר והמשחה למרחק המקסימלי הוא ל-1500 מטר, שברמה מקצוענית לוקח כ-15 דקות. בשחייה במים פתוחים לעומת זאת המרחק המינימלי הוא 5 ק"מ והמשחה הפופולרי ביותר, ל-10 ק"מ, לוקח כ-1:45-2:00 שעות (כתלות בתנאי המים). משחי המים פתוחים דורשים סיבולת לב ריאה גדולה בהרבה.^{[דרוש מקור]} במובן הזה היחס בין שחייה בבריכה לשחייה במים פתוחים דומה ליחס בין תחרויות ריצה באצטדיון למרתון. רבים משחייני המים פתוחים החלו את דרכם כשחייני 1500 מטר חופשי בבריכה.

הבדלים רבים נוספים מתבטאים בתנאים השונים. שחייני מים פתוחים נדרשים לעיתים להתמודד עם תנאי חום וקור קיצוניים, בניגוד לבריכה שם הטמפרטורה קבועה ונוחה. כמו כן שחייני מים פתוחים נדרשים לנווט ממצוף למצוף, שהמרחק ביניהם הוא לרוב מאות מטרים. זאת תוך כדי להתמודדות עם גלי הים וסחף. מה שגם דורש מהם להרים את הראש מעל המים, דבר שאינו מקובל בתחרויות בבריכה.

בניגוד לבריכה, שם כל שחיין שוחה במסלול משלו ומבודד משאר השחיינים, בשחייה במים פתוחים המגע הפיזי בין השחיינים הוא רב. השחיינים שוחים בדבוקות צפופות שכוללות לעיתים עשרות שחיינים. ההתחלה והסיום של המשחה נוטים להיות אלימים במיוחד.

האיסורים על חליפות שחייה מתקדמות בשחייה תחרותית שנכנסו לתוקף ב-2010 לא חלים על שחייה במים פתוחים. שחייני מים פתוחים רשאים לשחות עם חליפות שחייה מלאות המכסות את כל הגוף ואינן עשויות מבד.

בניגוד לבריכה, שם התנאים שווים בכל העולם, התנאים בשחייה במים פתוחים משתנים מתחרות לתחרות ומרגע לרגע. לכן אין בשחייה במים פתוחים שיאי עולם רשמיים.

טקטיקה

בשחייה במים פתוחים חשיבות רבה לטקטיקה ותכנון נכון של המשחה.

האלמנט הטקטי הנפוץ ביותר הוא "דראפטינג". השחיין נצמד לשחיין אחר ממאחור ומשתמש בו כ"מגן" שמפלס את הדרך. השחיין מאחור נהנה מהתנגדות מים פחותה ונדרש לפחות מאמץ בשביל לשחות במהירות של השחיין מלפנים. ניתן גם לבצע דראפטינג כשהשחיין מתמקם לצידו של המוביל ולא מאחוריו, כשראשו נמצא באזור המתניים של המוביל. דראפטינג כזה פחות יעיל, אך הוא מבטל את הצורך להרים את הראש כדי לעקוב אחרי השחיין המוביל והוא מהווה עמדה יותר נוחה לעקיפת השחיין המוביל. כמו כן במקרה כזה ניתן להשתמש בשחיין עליו עושים דראפטינג כ"שובר גלים" המגיעים מצידו השני.

יתרונות הדראפטינג גורמים לשחיינים להתקבץ בדבוקות. דבוקה יכולה לכלול שני שחיינים, שלעיתים מתחלפים ביניהם בנטל ההובלה. אבל לרוב דבוקות כוללות שחיינים רבים, לעיתים עשרות. קשה מאוד לפרוץ קדימה ולהתנתק מדבוקה, שכן המאמץ הנדרש לשם כך גבוה בהרבה מהמאמץ המושקע על ידי שחיינים בדבוקה. מהסיבה הזו שחיינים משקיעים מאמץ רב בתחילת המשחה במטרה להיכנס לדבוקה הראשונה. יתרון נוסף של הדבוקה הוא ניצול חוכמת ההמונים לצורך ניווט. נטל הניווט פחות והאחריות מתפזרת על פני שחיינים רבים, שיחדיו מבצעים את המשימה טוב יותר.

בשלב האחרון של המשחה, לרוב בסביבות ה-2-3 ק"מ האחרונים הדבוקות מתחילות להתפרק כשהשחיינים משתמשים בשארית הכוחות הנותרים להם. השלב הזה כולל קבלת החלטה קריטית, מתי לנסות לפרוץ קדימה ולברוח למתחרים האחרים בדבוקה. שחיין שיפרוץ מוקדם מידי יאבד מהירות לקראת הסוף ודבוקתו או חלקה ידביקו אותו, תוך כדי ניצולו לדראפטינג. שחיין שיפרוץ מאוחר מידי עשוי להישאר עם זמן מועט מידי כדי לברוח לדבוקה או לצבור פער בלתי ניתן לגישור משחיינים מובילים שפרצו מוקדם יותר. השחיין צריך לקבל את ההחלטה על סמך ניסיונו והכרת היכולות שלו, כמו גם של מתחריו. הוא צריך להיות בטוח ביכולת העדיפה שלו על חברי דבוקתו, שינצלו את פריצתו כדי לבצע עליו דראפטינג.

שחיינים שלא מצליחים להתנתק מהדבוקה בעת הסיום מגיעים כולם למשפך הסיום יחדיו ונדרשים להשתמש בספרינט בשארית כוחותיהם. סיומים שכאלו נוטים להיות אלימים וצפופים ומוכרעים על חודן של מאיות השנייה.

כל הזוכות והזוכים במדליות באליפויות העולם בשחייה במים פתוחים

שחייניות

שנה		5 ק"מ				10 ק"מ				25 ק"מ
1991										שלי טיילור-סמית' אוסטרליה  אוסטרליה	מרתה ג'אן ארצות הברית  ארצות הברית	קארן בורטון ארצות הברית  ארצות הברית
1994										מליסה קונינגהאם אוסטרליה  אוסטרליה	ריטה קובץ' איטליה  איטליה	שלי טיילור-סמית' אוסטרליה  אוסטרליה
1998		אריקה רוז ארצות הברית  ארצות הברית	אדית ואן דיק הולנד  הולנד	פגי בוש גרמניה  גרמניה						טובי סמית' ארצות הברית  ארצות הברית	פגי בוש גרמניה  גרמניה	אדית ואן דיק הולנד  הולנד
2001		ויולה ואלי איטליה  איטליה	פגי בוש גרמניה  גרמניה	היילי לואיס אוסטרליה  אוסטרליה		פגי בוש גרמניה  גרמניה	אירינה אביסובה רוסיה  רוסיה	אדית ואן דיק הולנד  הולנד		ויולה ואלי איטליה  איטליה	אדית ואן דיק הולנד  הולנד	אנגלה מאורר גרמניה  גרמניה
2003		ויולה ואלי איטליה  איטליה	יאנה פחאנובה צ'כיה  צ'כיה	בריטה קאמראו גרמניה  גרמניה		ויולה ואלי איטליה  איטליה	אנגלה מאורר גרמניה  גרמניה	אדית ואן דיק הולנד  הולנד		אדית ואן דיק הולנד  הולנד	בריטה קאמראו גרמניה  גרמניה	אנגלה מאורר גרמניה  גרמניה
2005		לריסה אילצ'נקו רוסיה  רוסיה	מרגי קיף ארצות הברית  ארצות הברית	אדית ואן דיק הולנד  הולנד		אדית ואן דיק הולנד  הולנד	פרדריקה ויטל איטליה  איטליה	בריטה קאמראו גרמניה  גרמניה		אדית ואן דיק הולנד  הולנד	בריטה קאמראו גרמניה  גרמניה	לורה לה פיאנה איטליה  איטליה
2007		לריסה אילצ'נקו רוסיה  רוסיה	אקטרינה סליברצובה רוסיה  רוסיה	קייט ברוקס-פיטרסון אוסטרליה  אוסטרליה		לריסה אילצ'נקו רוסיה  רוסיה	קסנדרה פאטן בריטניה  בריטניה	קייט ברוקס-פיטרסון אוסטרליה  אוסטרליה		בריטה קאמראו גרמניה  גרמניה	קיילין קלר ארצות הברית  ארצות הברית	קסניה פופובה רוסיה  רוסיה
2009		מליסה גורמן אוסטרליה  אוסטרליה	לריסה אילצ'נקו רוסיה  רוסיה	פוליאנה אוקימוטו ברזיל  ברזיל		קרי-אן פיין בריטניה  בריטניה	יקטרינה סליברצובה רוסיה  רוסיה	מרטינה גרימלדי איטליה  איטליה		אנגלה מאורר גרמניה  גרמניה	אנה אוברובה רוסיה  רוסיה	פדריקה ויטלה איטליה  איטליה
2011		סוואן אוברזון שווייץ  שווייץ	אורלי מולר צרפת  צרפת	אשלי טוויצ'ל ארצות הברית  ארצות הברית		קרי-אן פיין בריטניה  בריטניה	מרטינה גרימלדי איטליה  איטליה	מריאנה לימרפרטה יוון  יוון		אנה מרסלה קוניה ברזיל  ברזיל	אנגלה מאורר גרמניה  גרמניה	אליצ'ה פרנקו איטליה  איטליה
2013		היילי אנדרסון ארצות הברית  ארצות הברית	פוליאנה אוקימוטו ברזיל  ברזיל	אנה מרסלה קוניה ברזיל  ברזיל		פוליאנה אוקימוטו ברזיל  ברזיל	אנה מרסלה קוניה ברזיל  ברזיל	אנגלה מאורר גרמניה  גרמניה		מרטינה גרימלדי איטליה  איטליה	אנגלה מאורר גרמניה  גרמניה	אווה פביאן ארצות הברית  ארצות הברית
2015		היילי אנדרסון ארצות הברית  ארצות הברית	קליופי אראוזו יוון  יוון	פיניה אונרם גרמניה  גרמניה		אורלי מולר צרפת  צרפת	שרון ון רוונדאל הולנד  הולנד	אנה מרסלה קוניה ברזיל  ברזיל		אנה מרסלה קוניה ברזיל  ברזיל	אנה אולס הונגריה  הונגריה	אנגלה מאורר גרמניה  גרמניה
2017		אשלי טוויצ'ל ארצות הברית  ארצות הברית	אורלי מולר צרפת  צרפת	אנה מרסלה קוניה ברזיל  ברזיל		אורלי מולר צרפת  צרפת	סמנטה ארוולו אקוודור  אקוודור	אנה מרסלה קוניה ברזיל  ברזיל אריאנה ברידי איטליה  איטליה		אנה מרסלה קוניה ברזיל  ברזיל	שרון ון רוונדאל הולנד  הולנד	אריאנה ברידי איטליה  איטליה
2019		אנה מרסלה קוניה ברזיל  ברזיל	אורלי מולר צרפת  צרפת	האנה מור ארצות הברית  ארצות הברית לאוני בק גרמניה  גרמניה		שין שין הרפובליקה העממית של סין  סין	היילי אנדרסון ארצות הברית  ארצות הברית	רקלה ברוני איטליה  איטליה		אנה מרסלה קוניה ברזיל  ברזיל	פיניה וונראם גרמניה  גרמניה	לארה גראנז'ון צרפת  צרפת

השחייניות שזכו במרב מדליות הזהב באליפויות העולם בשחייה במים פתוחים

שחייניות שזכו בלפחות 2 מדליות זהב (כולל אליפות העולם 2019)

מקום	מדינה	שם השחיין	זהב	כסף	ארד	סך הכל
1	ברזיל  ברזיל	אנה מרסלה קוניה	5	1	4	10
2	איטליה  איטליה	ויולה ואלי	4			4
3	הולנד  הולנד	אדית ואן דיק	3	2	4	9
4	רוסיה  רוסיה	לריסה אילצ'נקו	3	1		4
5	צרפת  צרפת	אורלי מולר	2	3		5
6	ארצות הברית  ארצות הברית	היילי אנדרסון	2	1		3
7	בריטניה  בריטניה	קרי-אן פיין	2			2

שחיינים

שנה		5 ק"מ				10 ק"מ				25 ק"מ
1991										צ'אד האנדבי ארצות הברית  ארצות הברית	סרג'יו צ'אריאנדיני איטליה  איטליה	דייוויד אובראיין אוסטרליה  אוסטרליה
1994										גרג סטרפל קנדה  קנדה	דייוויד בייטס אוסטרליה  אוסטרליה	אלכסיי אקאטייב רוסיה  רוסיה
1998		אלכסיי אקאטייב רוסיה  רוסיה	קיי הרסט אוסטרליה  אוסטרליה	לוקה באלדיני איטליה  איטליה						אלכסיי אקאטייב רוסיה  רוסיה	דויד מקה ספרד  ספרד	גבריאל צ'יילו ארגנטינה  ארגנטינה
2001		לוקה באלדיני איטליה  איטליה	יבגני בזרוצ'נקו רוסיה  רוסיה	מרקו פורמנטיני איטליה  איטליה		יבגני בזרוצ'נקו רוסיה  רוסיה	ולדימיר דיאצ'ין רוסיה  רוסיה	פאביו ונטוריני איטליה  איטליה		יורי קודינוב רוסיה  רוסיה	סטפאן גומז צרפת  צרפת	סטפאן לקאט צרפת  צרפת
2003		יבגני קוחקארוב רוסיה  רוסיה	כריסטיאן היין גרמניה  גרמניה	ולדימיר דיאצ'ין רוסיה  רוסיה		ולדימיר דיאצ'ין רוסיה  רוסיה	כריסטיאן היין גרמניה  גרמניה	דויד מקה ספרד  ספרד		יורי קודינוב רוסיה  רוסיה	דויד מקה ספרד  ספרד	פיטר סטויצ'ב בולגריה  בולגריה
2005		תומאס לורץ גרמניה  גרמניה	צ'יפ פיטרסון ארצות הברית  ארצות הברית	סימון ארקולי איטליה  איטליה		צ'יפ פיטרסון ארצות הברית  ארצות הברית	תומאס לורץ גרמניה  גרמניה	פיטר סטויצ'ב בולגריה  בולגריה		דויד מקה ספרד  ספרד	ברנדן קאפל אוסטרליה  אוסטרליה	פיטר סטויצ'ב בולגריה  בולגריה
2007		תומאס לורץ גרמניה  גרמניה	יבגני דרטצ'ב רוסיה  רוסיה	ספירידון יאניוטיס יוון  יוון		ולדימיר דיאצ'ין רוסיה  רוסיה	תומאס לורץ גרמניה  גרמניה	יבגני דרטצ'ב רוסיה  רוסיה		יורי קודינוב רוסיה  רוסיה	מארקו פורמנטיני איטליה  איטליה	מוחמד זאנאטי מצרים  מצרים
2009		תומאס לורץ גרמניה  גרמניה	ספירידון יאניוטיס יוון  יוון	צ'אד הו דרום אפריקה  דרום אפריקה		תומאס לורץ גרמניה  גרמניה	אנדרו גמל ארצות הברית  ארצות הברית	פרן קריפן ארצות הברית  ארצות הברית		ואלריו קלרי איטליה  איטליה	טרנט גרימזי אוסטרליה  אוסטרליה	ולדימיר דיאצ'ין רוסיה  רוסיה
2011		תומאס לורץ גרמניה  גרמניה	ספירידון יאניוטיס יוון  יוון	יבגני דראטסב רוסיה  רוסיה		ספירידון יאניוטיס יוון  יוון	תומאס לורץ גרמניה  גרמניה	סרגיי בולשקוב רוסיה  רוסיה		פטר סטויצ'ב בולגריה  בולגריה	ולדימיר דיאצ'ין רוסיה  רוסיה	צ'אבה גרצ'אק הונגריה  הונגריה
2013		אוסמה מלולי תוניסיה  תוניסיה	אריק הדלין קנדה  קנדה	תומאס לורץ גרמניה  גרמניה		ספירידון יאניוטיס יוון  יוון	תומאס לורץ גרמניה  גרמניה	אוסמה מלולי תוניסיה  תוניסיה		תומאס לורץ גרמניה  גרמניה	בריאן ריקמן בלגיה  בלגיה	יבגני דראטסב רוסיה  רוסיה
2015		צ'אד הו דרום אפריקה  דרום אפריקה	רוב מופלס גרמניה  גרמניה	מטיאו פורלן איטליה  איטליה		ג'ורדן וילימובסקי ארצות הברית  ארצות הברית	פרי וירטמן הולנד  הולנד	ספירידון יאניוטיס יוון  יוון		סימון רופיני איטליה  איטליה	אלכס מאייר ארצות הברית  ארצות הברית	מטיאו פורלן איטליה  איטליה
2017		מרק אנטואן אוליבייה צרפת  צרפת	מריו סנזולו איטליה  איטליה	טימותי שטלוורת בריטניה  בריטניה		פרי וירטמן הולנד  הולנד	ג'ורדן וילימובסקי ארצות הברית  ארצות הברית	מרק אנטואן אוליבייה צרפת  צרפת		אקסל ריימונד צרפת  צרפת	מטאו פורלן איטליה  איטליה	יבגני דרצב רוסיה  רוסיה
2019		כריסטוף רשובסקי הונגריה  הונגריה	לוגן פונטן צרפת  צרפת	אריק הדלין קנדה  קנדה		פלוריאן ולברוק גרמניה  גרמניה	מרק אנטואן אוליבייה צרפת  צרפת	רוב מופלס גרמניה  גרמניה		אקסל ריימונד צרפת  צרפת	קיריל בלייב רוסיה  רוסיה	אלסיו אוקיפינטי איטליה  איטליה

השחיינים שזכו במרב מדליות הזהב באליפויות העולם בשחייה במים פתוחים

שחיינים שזכו בלפחות 2 מדליות זהב (כולל אליפות העולם 2019)

מקום	מדינה	שם השחיין	זהב	כסף	ארד	סך הכל
1	גרמניה  גרמניה	תומאס לורץ	6	4	1	11
2	רוסיה  רוסיה	יורי קודינוב	3			3
3	רוסיה  רוסיה	ולדימיר דיאצ'ין	2	2	2	6
	יוון  יוון	ספירידון יאניוטיס	2	2	2	6
5	רוסיה  רוסיה	אלכסיי אקאטייב	2		1	3
6	צרפת  צרפת	אקסל ריימונד	2			2

טבלת מדליות באליפויות העולם שחייה במים פתוחים

כולל את אליפות העולם בשחייה 2019

מקום	מדינה				סה"כ
1	גרמניה  גרמניה	13	15	12	40
2	רוסיה  רוסיה	12	11	9	32
3	ארצות הברית  ארצות הברית	10	9	7	26
4	איטליה  איטליה	9	7	16	32
5	צרפת  צרפת	6	6	3	15
6	ברזיל  ברזיל	6	3	6	15
7	הולנד  הולנד	4	6	4	14
8	אוסטרליה  אוסטרליה	3	6	5	14
9	יוון  יוון	2	4	3	9
10	בריטניה  בריטניה	2	1	1	4
11	הונגריה  הונגריה	1	2	1	4
12	ספרד  ספרד	1	2	1	4
13	קנדה  קנדה	1	1	1	3
14	בולגריה  בולגריה	1	0	3	4
15	דרום אפריקה  דרום אפריקה	1	0	1	2
	תוניסיה  תוניסיה	1	0	1	2
17	הרפובליקה העממית של סין  סין	1	0	0	1
	שווייץ  שווייץ	1	0	0	1
19	אקוודור  אקוודור	0	1	0	1
	בלגיה  בלגיה	0	1	0	1
	צ'כיה  צ'כיה	0	1	0	1
22	ארגנטינה  ארגנטינה	0	0	1	1
	מצרים  מצרים	0	0	1	1
בסך הכל (23 מדינות)		75	76	76	227

שחייה במים פתוחים בישראל

אליפות ישראל בשחייה במים פתוחים נערכת מדי שנה במפרץ אילת. ב-2011 נערכה באילת אליפות אירופה בשחייה במים פתוחים. כיום, מאמן הענף הלאומי הוא חנן גלעד.

אלופות ואלופי ישראל בשחייה במים פתוחים (15 ק"מ)

התחרות נערכה בנחל עמל.^[1]

שחייניות

שנה
2011	רוני שטיין	3:39:21.18 שעות	רותם עמית	3:50:49.81 שעות	שחר סילברמן	3:51:00.43 שעות

שחיינים

שנה
2011	מיכאל דמיטרייב	3:13:08.60 שעות	שחר רסמן	3:14:45.81 שעות	יונתן בר-אלי	3:27:34.50 שעות

המשחה האולימפי, אלופות ואלופי ישראל בשחייה במים פתוחים (10 ק"מ)

שחייניות

שנה
2017	עדן גירלואנצה	2:00:44.63 שעות	אביטל פליישמן	2:08:28.80 שעות	מור יעקב	2:09:10.50 שעות
2018	אווה פביאן	2:04:18 שעות	עדן גירלואנצה	2:04:36 שעות	אביטל פליישמן	2:11:20 שעות
2019	אווה פביאן	1:59:39 שעות	עדן גירלואנצה	2:07:36 שעות	אביטל פליישמן	2:19:26 שעות
2020	אווה פביאן	2:03:10 שעות	עדן גירלואנצה	2:08:10 שעות	מיה אנגלנדר	2:11:38 שעות

שחיינים

שנה
2017	שי טולדנו	1:50:15.65 שעות	מתן רודיטי	1:50:17.25 שעות	שחר רסמן	1:50:19.00 שעות
2018	מתן רודיטי	1:51:35 שעות	שחר רסמן	1:51:42 שעות	יובל ספרא	1:51:44 שעות
2019	מתן רודיטי	1:53:25 שעות	יובל ספרא	1:53:31 שעות	שחר רסמן	1:53:55 שעות
2020	מתן רודיטי	1:52:19 שעות	יובל ספרא	1:52:30 שעות	עידו גל	1:52:39 שעות

אלופות ואלופי ישראל בשחייה במים פתוחים (5 ק"מ)

שחייניות

שנה
2010[2]	חן פינסלי	1:05:02.43 שעות	רותם עמית	1:05:22.85 שעות	שחר סילברמן	1:05:23.45 שעות
2012[3]	חן פינסלי		לי כהן		רוני בווה
2017	חיה סימון זבלודוף	58:11.20 דקות	עדן גירלואנצה	58:11.50 דקות	טלי למקוף	58:13.75 דקות
2018	אווה פביאן	1:02:51 שעות	עדן גירלואנצה	1:03:24 שעות	חיה סימון זבלודוף	1:03:26 שעות
2019	אווה פביאן	59:13.15 דקות	עדן גירלואנצה	59:38.10 דקות	מאיה עצמון	1:05:06.70 שעות
2020	אווה פביאן	59:49.78 דקות	עדן גירלואנצה	1:01:02.48 שעות	בקי פוזדנר	1:02:59.08 שעות

שחיינים

שנה
2010[2]	מיכאל דמיטרייב	55:11.60 דקות	יובל ספרא	58:22.50 דקות	אילן ברונפמן	59:38.10 דקות
2011[4]	מיכאל דמיטרייב	54:03.5 דקות
2012[3]	יובל ספרא	54:53.15 דקות	מיכאל דמיטרייב	54:55.65 דקות	שי טולדנו	55:48.25 דקות
2015	שי טולדנו	57:08.60 דקות	עידן מורדל		שחר רסמן
2016
2017	שחר רסמן	52:03.75 דקות	עידן מורדל	52:08.70 דקות	בר סולובייצ'יק	52:41.20 דקות
2018	שי טולדנו	56:12 דקות	יובל ספרא	56:14 דקות	שחר רסמן	56:17 דקות
2019	יובל ספרא	54:46.90 דקות	יונתן רוסין	54:54.35 דקות	עידן מורדל	55:04.30 דקות
2020	יונתן רוסין	55:16.80 דקות	אלון אילין	1:01:31.85 שעות	יואב פרבר	1:01:33.60 שעות