שטח הפסולת הצפון אטלנטי - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for שטח הפסולת הצפון אטלנטי.

שטח הפסולת הצפון אטלנטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חמשת זרמי הים העיקריים בכדור הארץ, מימין לשמאל: בצפון האוקיינוס האטלנטי, בדרום האוקיינוס האטלנטי, בצפון האוקיינוס השקט, בדרום האוקיינוס השקט, ובאוקיינוס ההודי.
חמשת זרמי הים העיקריים בכדור הארץ, מימין לשמאל: בצפון האוקיינוס האטלנטי, בדרום האוקיינוס האטלנטי, בצפון האוקיינוס השקט, בדרום האוקיינוס השקט, ובאוקיינוס ההודי.

שטח הפסולת הצפון אטלנטי הוא מקבץ של פסולת ימית, שנוצרה על ידי האדם ונישאת על גבי מערבולות של זרמי ים (Gyre) בצפון האוקיינוס האטלנטי. נכון לשנת 2011, שטחו מוערך בכ-3,625,753 קילומטרים רבועים, צפיפותו היא 25,000 חלקיקים לקמ"ר ומשקלו הכולל הוא כ-9,064 טון.[1] מרבית הפסולת מורכבת ממיקרו-פלסטיק וחלקיקי פלסטיק קטנים שריכוזם עומד על כ-4,000 חלקיקים לקמ"ר, אך במקומות מסוימים הריכוז מגיע עד ל-200,000 חלקיקים לקמ"ר.[2]

הפסולת מגיעה לאוקיינוס באמצעות נהרות הזורמים אליו, והיא מהווה סיכון אקולוגי לבעלי החיים המימיים ופוגעת גם בבני אדם, מכיוון ששלל הדיג מכיל חלקיקי פלסטיק שנבלעו על ידי הדגים ואינם מתפרקים בגופם.

מאפיינים

הסבר ויזואלי התפשטות הפסולת באוקיינוסים משנות התשעים ועד שנות ה-2000.
הסבר ויזואלי התפשטות הפסולת באוקיינוסים משנות התשעים ועד שנות ה-2000.

שטח הפסולת נמצא בין קווי הרוחב 22° צפון ל-38° צפון אך גבולותיו המזרחיים והמערביים אינם ברורים. קיימת תנודה עונתית של כ-16,00 ק"מ בכיוון צפון ודרום המושפעת גם עקב תופעת האל ניניו. הפלסטיק מתפרק לחלקים קטנים יותר ויותר כאשר החלקיקים הצפים על פני המים הם בעיקר פולימרים כגון פוליאתילן ופוליפרופילן המשמשים לייצור מוצרים ביתיים.[3]

קיימת השערה כי חלקיקים נוספים שוקעים אל מתחת לפני המים וכוללים את הפולימר פוליאתילן טרפתאלט המשמש בין היתר את תעשיית המשקאות הקלים ובקבוקי מים, אך השערה זו לא הוכחה מכיוון שהמחקרים שנעשו על שטח הפלסטיק באמצעות רשתות דגמו רק את הפסולת הצפה.[3]

מחקר והעלאת מודעות

קיומו של מקבץ הפסולת תועד לראשונה בשנת 1972, ובין השנים 19862008 התקיים מחקר ארוך טווח על ידי איגוד החינוך הימי של מסצ'וסטס, המכון האוקיינוגרפי בוודס הול ואוניברסיטת הוואי במנואה. במחקר השתתפו כ-7,000 סטודנטים שביצעו 6,136 דיגומים של שטח הפסולת באמצעות רשתות צפופות המשמשות לדיג פלנקטון ואספו כ-64,000 חלקיקי פלסטיק. במחקר נעשה שימוש גם בכ-1,600 תצלומי לוויין על מנת למפות את שטח הפסולת ולחזות כיצד הוא יתפתח בעתיד.[4] במהלך השנים שבהן התבצע המחקר התברר כי ריכוז הפלסטיק הנדגם אינו גדל, והסיבה המשוערת לכך היא שהחלקיקים שוקעים לאורך זמן ומתפרקים לחלקיקים קטנים יותר ויותר, דבר המקשה על תפיסתם ברשתות.[2]

מיצג של "מדינת שטח הפלסטיק" מול בנייני האו"ם
מיצג של "מדינת שטח הפלסטיק" מול בנייני האו"ם

פעולות שונות להעלאת מודעות לקיומו של שטח הפלסטיק ולבעיות הנובעות ממנו, בין היתר על ידי ארגון הארגון The Ocean Cleanup שמקדם פתרונות טכנולוגיים במטרה להפחית 90% משטחי הפלסטיק באוקיינוסים. עם זאת, הארגון מתמקד בשלב הראשון בניסיונות לטפל בשטח הפסולת באוקיינוס השקט ולא בזה של צפון האוקיינוס האטלנטי.[5]

בשנת 2013 הקימה האמנית האיטלקייה מריה קאריסטינה פינוצ'י פסל לפני משרדי מזכ"לית אונסק"ו, אירינה בוקובה, לצורך רתימתה לסוגיה. בעקבות כך הוקם המיזם "מדינת שטח הפסולת" (אנ') בשיתוף פינוצ'י, אונסק"ו והמשרד להגנת הסביבה של איטליה. המיזם נועד להפנות זרקור לתופעה ולהביא אותה לתשומת לב הציבור ומקבלי החלטות בעולם, ומקיים תערוכות בנושא באירופה ובארצות הברית.[6]

הערות שוליים

  1. ^ Marzia Sesini, [https://epm.300.myftpupload.com/wp-content/uploads/2020/10/sesini_thesis.pdf THE GARBAGE PATCH IN THE OCEANS: THE PROBLEM AND POSSIBLE SOLUTIONS], Earth Institute, Columbia University, August 2011
  2. ^ 1 2 "Massive North Atlantic Garbage Patch Mapped". Wired (באנגלית). ISSN 1059-1028. בדיקה אחרונה ב-15 בפברואר 2021. 
  3. ^ 1 2 Mike Orcutt, How Bad Is the Plastic Pollution in the Atlantic?, Popular Mechanics, ‏19 באוגובט 2010 (באנגלית)
  4. ^ "'Rubbish patch' blights Atlantic" (באנגלית). 24 בפברואר 2010. בדיקה אחרונה ב-15 בפברואר 2021. 
  5. ^ The Ocean Cleanup, The Ocean Cleanup (באנגלית)
  6. ^ The Garbage Patch State, www.garbagepatchstate.org
{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
שטח הפסולת הצפון אטלנטי
Listen to this article