שטייגר - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for שטייגר.

שטייגר

שטייגר בסיסי של "אהבה רבה"
שטייגר בסיסי של "אהבה רבה"
שטייגר בסיסי של "מגן אבות"
שטייגר בסיסי של "מגן אבות"
שטייגר בסיסי של "ה' מלך"
שטייגר בסיסי של "ה' מלך"

שטייגריידיש, במקור מגרמנית תיכונית גבוהה (אנ'): Steiger;[1] בעברית: נוסח או מנהג או סולם) הם מודוסים שעליהם ביססו חזנים במזרח ובמערב אירופה את נוסח התפילה. השטייגר הוא המקביל האשכנזי למקאם ביהדות ספרד.

במזרח אירופה שימשו השטייגרים גם כבסיס ליצירת ניגונים חסידיים מקוריים, מוזיקה כליזמרית[2] ושירים עממיים. כמו כן, חזני מערב אירופה העדיפו להשתמש במודוסים המבוססים על סולמות מינוריים טבעיים או מיקסולידיים, ואילו החזנים ממזרח אירופה השתמשו בעיקר במודוסים בעלי מרווחים משניים מוגדלים.

הניסיון הבולט הראשון לתיאור המודוסים נעשה על ידי החזן הווינאי יוסף זינגר (1841–1911) במאה ה-19. בגישה שנחשבה פורצת דרך בזמנה, ייחס זינגר את השטייגרים למודוסים הכנסייתיים.[3] חוקר המוזיקה היהודית הנודע אברהם צבי אידלסון ביקר גישה זו בחריפות משום שהתעלמה מההיבטים המזרח אירופאיים של השטייגר.

שמות השטייגרים מכונים לפי המלים הפותחות את התפילות בהם נמצא השטייגער בשימוש. השטייגערים העיקריים הם:

  • מגן אבות - הפשוט והעתיק ביותר, אמור לייצג את השלווה של ערב שבת בתפילת ערבית של שבת. מבוסס על מינור טבעי.
  • אהבה רבה - המורכב ביותר מבין השלושה, אמור לייצג רגשות נסערים, הן של שמחה והן של עצב. היה בשימוש בעיקר אצל החזנים המזרח אירופאים. מכונה גם "פרייגיש", בהיותו כמעט מקביל למודוס פריגי מלבד זאת שהדרגה השלישית מוגבהת. סולם זה מקביל למקאם החג'אזי הערבי. למעשה הוא סולם מינור הרמוני על הדומיננטה. דוגמה לשימוש בשטייגער זה היא בשיר הבה נגילה.
  • אדוני מלך. סולם זה מהווה בעצם שילוב של סולם מז'ורי עם הסולם המינורי שבדומיננטה שלו או באפשרות שונה, מודוס מיקסולידי בדו עם חריגה בשיאו וחריגה (מז'ורית) בסיומו (השייכת בעצם לסולם המז'ורי של הטוניקה - דו מז'ור) שמהווה סגירה של הסולם (קדנצה אותנטית לא מושלמת בהיפוך).
  • סולם מי שברך
    סולם מי שברך
    סולם מי שברך - פופולרי במוזיקה היהודית, הרומנית וכן במוזיקת כליזמר, מקביל למקאם נגריז במוזיקה המזרחית. מבוסס על מודוס דורי אך הדרגה הרביעית מוגבהת, או באפשרות אחרת: סולם מינור הרמוני המבוסס על הדרגה הרביעית (בדוגמה המצורפת: סולם לה מינור הרמוני המבוסס על רה). מרווחי הסולם הם: טון, חצי טון, טון וחצי, חצי טון, טון, חצי טון, טון. האקורדים המנוגנים בדרך כלל בסולם זה הם: דרגה ראשונה, שנייה ושלישית.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שטייגר

הערות שוליים

  1. ^ על האטימולוגיה המורכבת של המילה ראו Alexander Knapp, The Ashkenazi Prayer-Modes: A Commentary on Their Development and Practice, The Cantors' Review 26, ‏1981 (באנגלית), באתר של ג'פרי שיסלר.
  2. ^ להרחבה, ראו אבי בר-איתן, השטייגער "אהבה רבה" בהופעתו במוזיקה הכליזמרית במחצית הראשונה של המאה העשרים בארץ-ישראל ובארצות הברית, חיבור לקבלת תואר מוסמך 2002-2004
  3. ^ "Die Tonarten des traditionellen Synagogengesang," Vienna 1886
{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
שטייגר
Listen to this article