שיהוק
תופעה רפואית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שיהוק הוא תנודות התפרצותיות בלתי נשלטות, חוזרות ונשנות של שריר הסרעפת. תוצאת תנודות בלתי רצוניות אלו היא חסימתו ופתיחתו של בית הקול בצורה מהירה ובלתי טבעית, דבר שגורם להתפרצות קול פתאומית ומהירה מקנה הנשימה והגרון. הדבר גורם לרעש ולהפסק רגעי בדיבור התקין ולמעין 'קפיצה' של חלק הגוף העליון, שגורמת בדרך כלל לאי נוחות לסובלים מהתסמין.
תחום | רפואת אף אוזן גרון |
---|---|
טיפול |
|
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | 775746 |
MeSH | D006606 |
סיווגים | |
ICD-10 | R06.6 |
ICD-11 | MD11.6 |
השיהוקים הם תופעה רחבת היקף ונפוצה באוכלוסייה הכללית, בדרך כלל תופעה חולפת וארעית ונגרמת על ידי גורם לא-קליני. לעיתים השיהוקים אורכים זמן רב ומקורם קליני, נובע מליקוי או מחלה, ודורשים התערבות מקצועית.
השיהוקים נגרמים לעיתים על ידי גירוי שמשפיע על העצבים המוליכים לשרירי הסרעפת או על שרירי הסרעפת עצמם. הגירויים מגוונים: כניסת אוויר מיותר לחלל הקיבה, חומציות גבוהה בקיבה, שתייה או אכילה בצורה חפוזה או מרובה מדי, שתיית אלכוהול או משקאות מוגזים, או שינוי חפוז במעלות חום הקיבה כתוצאה משתיית או אכילת דברי מאכל חמים וקרים לסירוגין. לעיתים השיהוקים באים גם כתוצאה מהתרגשות או מתח נפשי. ברוב המקרים, שיהוקים הם תופעה חולפת. אבל לעיתים נדירות הם הופכים לבעיה ממושכת או כרונית, תופעה אשר יכולה להיגרם בגלל עשרות רבות של סיבות.