שיטור יתר
נוכחות משטרתית לא פרופורציונלית ששמשפיעה לרעה על הקהילה או שכונה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שיטור יתר הוא מונח המתאר נוכחות ופעילות משטרתית לא פרופורציונלית, בהיקף או בחומרה, באזור גאוגרפי נתון.[1] שיטור יתר מוביל למעצרים כנגד עבירות של בני אוכלוסייה מסוימת, לרוב בני מיעוט אתני[2]. שיטור יתר פוגע במרקם קהילתי של קבוצות אתניות ושכונות עוני.
שיטור יתר בא לידי ביטוי[3] בסיורים מוגברים בשכונות עוני או של בשכונות בהן יש מתגוררות קבוצות אתניות, עיכובים וחיפושים אקראיים, בדיקות מחמירות יותר במעברי גבול ונמלי תעופה, פעילויות עוקץ ושיעור גבוה של מעצרים בקרב אוכלוסייה הנתונה לשיטור יתר, על עבירות שוליות.[4] שיטור יתר יכול להיות תוצאה של מדיניות, גזענות משטרתית, תפיסות שליליות של המשטרה כלפי אוכלוסיות מסוימות או מחסומי שפה ותרבות בין המשטרה לקבוצות שהם משרתים.[5]
במקרים רבים, העבירות עליהן מועמדים בני האוכלוסייה הנתונה לשיטור יתר לדין, הן תוצאה של החיכוך עם המשטרה (למשל, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו), והעבירות כלל לא היו קורו אילו המשטרה הייתה נמנעת משיטור יתר[6].
שיטור יתר משמש כהסבר לרמות הרשעה גבוהות יותר בקרב אוכלוסיות מיעוט. עם זאת, במקרים מסוימים חוקרים שוללים את האפשרות שרמות ההרשעה הגבוהות יותר נובעות רק משיטור יתר, וטוענים שיש שיעורי פשיעה גבוהים יותר בקרב אוכלוסיית המיעוט[7].