שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית
שירות הפארקים הלאומיים (באנגלית: The National Park Service, בראשי תיבות: NPS) הוא משרד ממשלתי בארצות הברית האחראי על ניהול כל הפארקים הלאומיים, מונומנטים לאומיים[1] רבים, וכן שטחים ונכסים אחרים בעלי ערך היסטורי וכאלה שהוגדרו כמיועדים לשימור במדינה. שירות הפארקים הלאומיים הוקם ב-25 באוגוסט 1916 בעקבות החלטה של הקונגרס, במטרה "לשמר את הנוף והנכסים ההיסטוריים והטבעיים ועולם החי בהם, וכדי לספק את ההנאה...לדור העתיד".
השירות מהווה לשכה של מחלקת הפנים של ארצות הברית, בעצמו זרוע של הממשל הפדרלי של ארצות הברית. השירות מנהל ומפקח על למעלה מ-390 שטחים ונכסים, ש-60 מהם מוגדרים כפארקים לאומיים; האחרים מוגדרים כמונומנטים לאומיים, פארקים היסטוריים לאומיים, מצבות זיכרון לאומיות, נתיבים היסטוריים לאומיים, אזורי נופש לאומיים, חופי ים, אתרי קרבות היסטוריים, ועוד. לא כל אתר המוגדר כמיועד לשימור, כאתר הנצחה או כפארק לאומי כפוף ישירות לפיקוחו של שירות הפארקים הלאומיים ומנוהל על ידיו. לדוגמה, אתר ההנצחה הלאומי אליס לא נמצא תחת ניהול ופיקוח השירות; הוא אזור-תלוי של המונומנט הלאומי פסל החירות שהוא, בניגוד לאליס איילנד, אחד מ-390 הנכסים שבפיקוח שירות הפארקים הלאומיים.השירות, המנוהל נכון ל-2017 על ידי מייקל ריינולדס (Michael T. Reynolds), העסיק, נכון לשנת 2006, 20,000 עובדים וכן 140,000 מתנדבים, ותקציבו היה 2.256 מיליארד דולר.
הפארקים הלאומיים המפורסמים והמתויירים ביותר בארצות הברית הם יוסמיטי וילוסטון. פארקים לאומיים מפורסמים נוספים: גרנד קניון, סקוויה וקינגז קניון הצמוד לו, רדווד, עמק המוות, גרנד טיטון, ברייס קניון, ציון, מערת מאמות' ומסה ורדה.
משטרת הפארקים של ארצות הברית (United States Park Police) היא יחידת אכיפת חוק מיוחדת הכפופה לשירות הפארקים הלאומיים, ולה סמכות שיפוטית בכל האתרים הכפופים לשירות. אכיפת החוק מתבצעת באזורים כפריים, בשטחים פתוחים, ביערות ובפארקים וישנן אף מספר יחידות עירוניות-מיוחדות המאומנות בנפרד. חטיבות מיוחדות אחרות של שירות הפארקים הלאומיים הן יחידת תסקיר בניינים אמריקאים היסטוריים (Historic American Buildings Survey), יחידת המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים (National Register of Historic Places), וכן יחידת אתרים היסטוריים לאומיים (National Historic Landmark).
מערכת הפארקים הלאומיים שמפעיל השירות מונה בקירוב 338,000 קילומטרים רבועים של פארקים; מעל 17,000 קילומטרים רבועים מהם נשארו בבעלות פרטית ולא ציבורית, אף על פי שהם תחת פיקוח השירות. הפארק הגדול ביותר הוא הפארק הלאומי ראנגל-סנט אליאס (Wrangell-St. Elias National Park and Preserve), הנמצא באלסקה, ומשתרע על 53,000 קילומטרים רבועים - 16% מכלל הפארקים. האתר הקטן ביותר (מבין כל הפארקים, האתרים והמבנים) הוא אתר ההנצחה הלאומי תדיאוש קושצ'ושקו (על שמו של תדיאוש קושצ'ושקו) הממוקם במדינת פנסילבניה, ושטחו 80 מטרים רבועים בלבד.
מלבד ניהול היחידות הכפופות לו, שירות הפארקים הלאומיים מספק גם סיוע טכני וכספי ל"אזורים מסונפים" שונים הכפופים אליו על פי החלטות הקונגרס.
סיכום חלקי של נכסי שירות הפארקים הלאומיים:
| סוג | כמות[2] |
|---|---|
| בניינים | 21,000 |
| נתיבים | 27,350 קילומטר |
| כבישים | 16,000 קילומטר |
| פארקים | 58; כ-338,000 קמ"ר |
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית (באנגלית)
שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית, ברשת החברתית פייסבוק
שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית, ברשת החברתית טוויטר
שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית, ברשת החברתית אינסטגרם
שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית, חברה ברשת החברתית LinkedIn
שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית, סרטונים בערוץ היוטיוב
שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית, ברשת החברתית Goodreads
שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית, באתר פליקר- שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ אזור שטרם הוכרז פארק לאומי, הכרזה הדורשת אישור של הקונגרס, בעוד שעל מונומנט לאומי יכול להכריז נשיא ארצות הברית. אזור כזה מקבל פחות מימון, וההגנה עליו פחותה יותר
- ^ סקירה רשמית של ה-NPS על פעילותם
| הפארקים הלאומיים של ארצות הברית | ||
|---|---|---|
|
.svg)
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
