שירלי ג'קסון
סופרת אמריקאית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שירלי הארדי ג'קסון (באנגלית: Shirley Hardie Jackson; 14 בדצמבר 1916 - 8 באוגוסט 1965) הייתה סופרת אמריקאית, שזכתה להכרה בעיקר בזכות כתיבתה בתחומי האימה והמסתורין. במהלך קריירת הכתיבה שלה, שנמשכה כמעט שלושה עשורים בין 1940 ל-1965, היא כתבה שישה רומנים, שני ספרי זכרונות ולמעלה מ-200 סיפורים קצרים שהתפרסמו במגזינים ידועים כגון הניו-יורקר. ג'קסון, ילידת סן פרנסיסקו, קליפורניה, למדה באוניברסיטת סירקיוז בניו יורק, לאחר התאקלמותה, היא נהייתה פעילה במגזין הספרותי של האוניברסיטה ופגשה שם את בעלה לעתיד, סטנלי אדגר היימן. הזוג התמקם בצפון בנינגטון, ורמונט בשנת 1940. אחרי שהיימן הצליח לבסס לעצמו קריירה יציבה בתור מבקר ספרותי, ג'קסון החלה בקריירת הכתיבה שלה.
לידה |
14 בדצמבר 1916 סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
8 באוגוסט 1965 (בגיל 48) צפון בנינגטון, ורמונט, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
עיסוק | סופרת |
מקום לימודים | אוניברסיטת סירקיוז |
שפות היצירה | אנגלית |
סוגה | אימה, מתח, ספרות גותית |
תקופת הפעילות | 1940–1965 (כ־25 שנים) |
השפיעה על | סטיבן קינג, ניל גיימן, ג'ואנה האריס, ריצ'רד מת'סון |
בן או בת זוג | Stanley Edgar Hyman (1940–8 באוגוסט 1965) |
פרסים והוקרה | פרס או. הנרי |
shirleyjackson | |
חתימה | |
ג'קסון זכתה להצלחה צנועה בשנות ה-40, עם פרסום של 6 סיפורים קצרים בניו-יורקר ומספר מגזינים נוספים. במהלך תקופה זו, עקב נישואיה לסטנלי היימן והולדת בנם הבכור, עבודתה נעשתה בקיטועים תוך כדי גידול ילדה הבכור ומאוחר יותר בתם השנייה. ג'קסון הצליחה להשלים את ספר הביכורים שלה הדרך החוצה את הקיר ולפרסמו ב-1948. "הדרך החוצה את הקיר" היה רומן אוטוביוגרפי למחצה על ילדותה בקליפורניה המתאר את תהליך ההתדרדרות הנפשית של נערה חדשה בעיירה קטנה שמרנית וחשדנית.
זמן קצר לאחר פרסום ספרה הראשון, ג'קסון זכתה לתשומת לב משמעותית מהציבור בזכות סיפורה הקצר "ההגרלה", שמתאר סוד אפל שמצוי בבסיס קיומה של עיירה אמריקאית נידחת. הסיפור פורסם לראשונה בניו יורקר ביוני 1948[1], והפך לסנסציה עם פרסומו. "ההגרלה" זכה לכמות התגובות הגבוהה ביותר שקיבל הניו יורקר אי פעם עבור יצירה בדיונית[2] ההצלחה הגדולה של הסיפור ביססה את ג'קסון ככותבת נחשבת. ג'קסון המשיכה לפרסם סיפורים קצרים רבים במגזינים ועיתונים במשך שנות ה-50, חלקם נאספו ופורסמו מחדש בממואר שלה מ-1953 חיי בינות לפראים שמכיל סיפורים קצרים רבים שפרסמה בעבר, המתארים את חיי המשפחה שלה עם ילדיה ובעלה. ב-1959, פרסמה ג'קסון את "מי מתגורר בבית היל", מותחן אימה על-טבעי שנחשב בידי רבים כאחד מסיפורי הרוחות הטובים ביותר שנכתבו אי פעם. הספר זכה לעיבוד מוערך כסדרת טלוויזיה בשנת 2018 באותו השם בנטפליקס.
ג'קסון הייתה מתבודדת, ונשארה בצפון בנינגטון במשך שנות חייה האחרונות, וסרבה לדבר על העבודה שלה עם הציבור. ב-1960, הבריאות שלה החלה להתדרדר משמעותית כתוצאה מעלייה במשקל ועישון כבד, שלבסוף הובילו למותה כתוצאה מהתקף לב בשנת 1965, בהיותה אך בת 48. ג'קסון הוזכרה פעמים רבות כמקור ההשפעה על סופרים רבים ומגוונים, ביניהם ניל גיימן, סטיבן קינג, שרה ווטרס, ג'ואנה האריס, ריצ'רד מת'סון ועוד.