שיר העבודה והמלאכה
שיר של ביאליק / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
"שיר העבודה והמלאכה" הוא שיר עבודה מאת המשורר חיים נחמן ביאליק, שנכתב בארץ ישראל בשנת 1932, על פי הזמנת ברל כצנלסון, אשר ביקש ליצור המנון לתנועת הנוער העובד[1]. שיר זה הוא ביטוי לתמיכה שביקש ביאליק לתת למפעל היישובי והחברתי של העבודה והמלאכה בארץ ישראל.
השיר נעשה אהוב וצורף אל תוכנית הלימודים בגני הילדים ובבתי הספר של היישוב העברי החדש ומדינת ישראל. הוא הולחן על ידי נחום נרדי על פי נעימה עממית בוכרית, עובד על ידי גיל אלדמע,[2] וזכה לביצועים רבים, בין השאר של הזמרת ברכה צפירה.[3]
השיר משבח את עבודת הכפיים ואת עמלו של האדם הלוקח את העול הכבד אך הנעים, כפי שמופיע בשיר, של פרנסתו מיגיע כפיו. המשורר מונה בשיר מגוון של בעלי מלאכה: החייט התופר את הכסות, החקלאי הזורע והנוטע, שואב-המים מן הבור, והבנאי הבונה בית וגדר; ואת כולם, העמלים בימי החול והשרים בעת הפנאי, קורא המשורר לשבח ולהלל.