שיר עבודה (נח שפירא) - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for שיר עבודה (נח שפירא).

שיר עבודה (נח שפירא)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שיר עבודה הוא שירו של נח שפירא ("בר-נש"), אשר פורסם בשנת תרנ"ה 1895 והולחן בלחן עממי מזרחי.
מאז פרסומו בעיצומה של תקופת העלייה הראשונה, נעשה השיר אהוד ביישוב העברי החדש בארץ ישראל. נהגו לשיר אותו באירועים חגיגיים כחלק ממבחר שירים שביטאו את יעדי המפעל הציוני, והוא הוכנס אל תוכנית הלמודים בגני הילדים ובבתי הספר. הוא אומץ גם על ידי אנשי העלייה השנייה ותנועת העבודה הארצישראלית, כמבטא את ערך היסוד שלה. הוא צורף אל "פנקסי" – הספרון שהוענק לכל חבר או חברה בתנועת הנוער "השומר הצעיר" בראשיתה, מאז 1918[1]. הוא זכה לפופולריות רבה גם בקרב חברי הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה[2]. "שיר עבודה" זכה לביצועים רבים, שחלק רב מהם מקהלתי, במאה ה-20 וה-21.[3] אחת ההקלטות הבולטות לשיר היא של אילקה רווה כסולן, בליווי מקהלת צדיקוב ותזמורת קול ישראל.

מילות השיר

עוּרוּ, אַחַי, אַל תָּנוּמוּ
לַעֲבוֹדַתְכֶם אָנָּא קוּמוּ!

יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי!

הָעוֹלָם עוֹמֵד עַל הָעֲבוֹדָה
הָרִיעוּ, שִׁירוּ בְּקוֹל תּוֹדָה!

יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי...
 

הָעֲבוֹדָה הִיא כָּל חַיֵּינוּ,
מִכָּל צָרָה תַּצִּילֵנוּ.

יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי...

מִטַּל שָׁמַיִם וּמִכָּל מֶגֶד,
לֶחֶם לֶאֱכֹל וְלִלְבֹּשׁ בֶּגֶד.

יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי...
 

תכנים ואמירות

שפירא מרמז בשירו על מקורות מסורתיים נודעים לממעוניו, צרכני השיר, בני דורו. במילים "מִטַּל שָׁמַיִם וּמִכָּל מֶגֶד" הוא מאזכר ברמיזה את פסוקי הברכה בספר בראשית: "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ"" (בראשית כז, כח). במילים "הָעוֹלָם עוֹמֵד עַל הָעֲבוֹדָה" הוא מאזכר את מאמר חז"ל במסכת אבות: "על שלושה דברים העולם עומד – על התורה ועל העבודה ועל גמילות-חסדים" (מסכת אבות פרק א, משנה ב) (אף כי על פי רוב הפרשנות, כוונתם של חז"ל הייתה לעבודת האל).
השיר פותח בשחרית, בקול קורא ומעורר משינה ליום העבודה, שאותה מהלל המשורר ומשבח, כמעניקה חיים; מזון: "מגד" ו"לחם", ומלבוש: "בגד". שבחי העבודה והעמל מודגשים בשיר, הן בפזמון גדוש קולות ההתפעלות החוזרים: "יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי!", והן בבית השלישי, במילים: "הָעֲבוֹדָה הִיא כָּל חַיֵּינוּ, מִכָּל צָרָה תַּצִּילֵנוּ" אשר הפכו למטבע לשון בתרבות העברית והישראלית, ומצוטטות בהקשרים ומשמעים שונים ואף מנוגדים.

לקריאה נוספת

  • מנשה רבינא, השיר "יה חי לי, לי-הה-עמלי" ומחברו ברנש, הוא נח שפירא, תל אביב : תרבות וחינוך, 1966.[4]
  • יפה ברלוביץ, '"העולם עומד על העבודה, הריעו שירו בקול תודה": לשירת העבודה של נח שפירא (ברנ"ש) – משורר עם מן העלייה הראשונה',עתון 77 32–33, תשמ"ב, 54–57.
  • יפה ברלוביץ, '"יה חי לי לי יה עמלי" – משורה בערבית לשיר העבודה הפופולרי ביותר ביישוב', חידושים 4 (2009), 56–59.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פנקסי, ורשה: הוצאת לוין אפשטיין, תרע"ח 1918, עמ' 30-29.
  2. ^ א. ויינצווייג, מיט דער 3טער גרופע לעגיאנערן, דיא ווארהייט, 29.4.1918
  3. ^ ראו: שיר עבודה, באתר זמרשת.
  4. ^ ראו: אורי קיסרי, על טעם וריח: מנשה רבינא, היסטוריון מוסיקלי, מעריב, 30 במאי 1966.
{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
שיר עבודה (נח שפירא)
Listen to this article