שכונת נשאשיבי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שכונת נשאשיבי היא שכונה היסטורית בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים שהקימה משפחת אל-נשאשיבי, מהמשפחות המובילות בחברה הערבית בסוף השלטון העות'מאני בארץ ישראל ובימי המנדט הבריטי.
במחצית השנייה של המאה ה-19. בני משפחת נשאשיבי היו סוחרים ובעלי קרקעות בכפרים יאלו וזכריא, שאותן החכירו לפלאחים אריסים, תמורת ממון ותוצרת חקלאית.
הגאוגרף יהושע בן אריה מתאר את "הגרעין העיקרי" של שכונת שייח' ג'ראח ב"בתיהן של משפחות נשאשיבי וג'ראללה"[1].
ראשיתם בשטח בן 50 דונם אותו רכש ח'אג ראשיד אל נשאשיבי מתושב הכפר ליפתא בעבור סוס גזעי ו-120 לירות טורקיות. בשטח זה בנה בית מאבן ירושלמית; כמקובל בבנייה אז, עובי הקירות, הגיע למטר וחצי ובין האבנים הונחו עפר וסיד; ותקרת הקומה הראשונה של הבית הייתה מקומרת, וחוזקה בתמוכות ברזל (רילסים; אנגלית: rails), והגג כוסה ברעפים. לימים הבית נהרס, וכיום ניצב בו "מלון אמבסדור". במשך השנים, הצטרפו קרובי משפחה, בהם בניו, אחיו וקרובים נוספים, לבנייה בסמוך אל הבית, ועל כן נקרא המתחם "שכונת נשאשיבי"[1].