שלום שטרייט
מבקר ומחנך עברי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שלום שְטְרייט (כ"ו בסיוון תרמ"ח, 5 ביוני 1888 – כ"ד בסיוון תש"ו, 23 ביוני 1946) היה סופר, מבקר ספרות ומחנך ארץ-ישראלי.
שלום שטרייט | |
לידה |
5 ביוני 1888 טלומאץ', אוקראינה |
---|---|
פטירה |
23 ביוני 1946 (בגיל 58) פתח תקווה, פלשתינה (א"י) |
מדינה | פלשתינה (א"י) |
מקום קבורה | בית הקברות סגולה |
שפות היצירה | עברית |
צאצאים | אסתר שטרייט-וורצל, שמואל יריב |
מספר צאצאים | 2 |
שטרייט נולד בשנת 1888 בעיר טלומאץ' שבגליציה המזרחית, בן ליעקב שטרייט ולצביה לבית הבר ואחיו הצעיר של ישעיהו שטרייט.[1]
למד בחדר ובישיבה, ולאחר מכן נבחן בבחינות בגרות אקסטרניות.
בשנת 1908 עלה לארץ ישראל וכאן עבד בחקלאות. הוא היה ממייסדי עין-חי, שנקרא אחר כך כפר מל"ל. בנה את ביתו בפתח תקווה. ביתו היה בית מכניס אורחים, חם ופתוח לכל סופרי העלייה השנייה וכן לבני משפחה שהיגרו לארץ ישראל.
ייסד יחד עם ברוך גורדון[2] את תיכון אחד העם, בית הספר התיכוני הראשון בפתח תקווה, ושימש גם כמנהלו. הוא עודד סופרים ומשוררים צעירים שבקשו ממנו ביקורת על יצירתם.
בשנת תרפ"ט נישא לשרלוטה (לוטה) לבית גולדשלגר, והיה אב לשניים: אסתר שטרייט-וורצל (1932–2013), סופרת, ושמואל יריב (נולד ב-1934), פרופסור לכימיה ומשורר.
על שמו ועל שם אחיו ישעיהו שטרייט (פעיל "צעירי ציון") נקרא רחוב האחים שטרייט בפתח תקווה.
כן כתב מאמרי ביקורת בעיתוני התקופה – "גליונות", "מאזנים", "דבר".
- כתבי שלום שטרייט בפרויקט בן-יהודה
- דוד תדהר (עורך), "שלום שטרייט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1259
- רשימת הפרסומים של שלום שטרייט, בקטלוג הספרייה הלאומית
- י. פיכמן, לזכר שלום שטרייט, דבר, 26 ביולי 1946
- ג. קרסל, "הלבביות המחייה", דבר, 12 ביוני 1966
- דוד תדהר (עורך), "ישעיהו שטרייט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1184. ראו גם פתח-תקוה | ישעיהו שטרייט, דבר, 30 בינואר 1947.
- דוד תדהר (עורך), "אברהם ברוך גורדון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1180