עיקרי האמונה היהודית
קבוצה של אמונות, שפרשני היהדות והוגיה מתקופות שונות, ייחסו להן מעמד מרכזי יותר מאשר לאחרות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עיקרי האמונה היהודית הם קבוצה של אמונות, שפרשני היהדות והוגיה מתקופות שונות, ייחסו להן מעמד מרכזי יותר מאשר לאחרות. בעיקר בימי הביניים חוברו כמה חיבורים בנושא זה. עיקרי האמונה נחשבים כמסגרת התוחמת ומגדירה את הדת היהודית.
יִגְדַּל אֱלֹהִים חַי (על פי נוסח הספרדים) |
---|
יִגְדַּל אֱלֹהִים חַי וְיִשְׁתַּבַּח/נִמְצָא וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ |
העיקרים עוסקים במונותאיזם של היהדות, בזיקתה אל הנביאים ואל התורה, ובסוגיות יסוד כגון ההשגחה, תורת הגמול וכן ימות המשיח.
הרמב"ם נחשב למונה העיקרים החשוב ביותר, אבל הקדימו אותו פילון האלכסנדרוני, רבי חננאל בן חושיאל, ובעיקר הרב סעדיה גאון[1], ובין מוני העיקרים שבאו אחריו נמנים רבי אבא מארי הירחי, רבי חסדאי קרשקש, רבי יוסף אלבו, הרשב"ץ דוראן, רבי אברהם ביבהגו ורבי יצחק עראמה. מאוחר יותר סוגיה זו טופלה גם בכתביהם של אברהם שלום, יוסף יעבץ, יום טוב ליפמן מילהאוזן, רבי אליהו דלמדיגו, ודוד בן יהודה מסר לאון.
מניין העיקרים שמנה הרמב"ם הוא כאמור המוכר והמקובל ביותר. אף שמבחינה טכנית לא התקבע מעולם רשמית בספרי הלכה וכדומה, הוא קיבל בפועל מעמד מחייב וכיום נחשב ככזה בעיני הרוב המוחלט של היהדות האורתודוקסית.
גם החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי קבע עיקרים.