שלושים של עבד
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שלושים של עבד הוא קנס שהטילה התורה על אדם, במקרה ששורו המועד נגח עבד כנעני או שפחה כנענית והרגם. תשלום זה משולם לבעל העבד. סכום הקנס הוא קבוע – "שלושים שקלים", בין אם היה העבד שווה יותר משלושים שקלים ובין אם היה שווה פחות.
מקור הקנס הוא מהכתוב בתורה בפרשת משפטים:
אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר אוֹ אָמָה כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל
יש מהראשונים שכתבו שהטעם שחייבה התורה 'שלושים שקלים' בהריגת עבד, הוא שכך ערך העבד בדיני ערכין, שהרי ערך של אשה הוא 30 שקלים, וערך העבד הוא כערך אשה.[1] ראשונים אחרים חולקים וסוברים שערך עבד הוא כערך האיש 'חמישים שקלים'.[2]
- דעת התוספות בתלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף ב', עמוד א'.