שלמון
דמות מקראית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שלמון, או שַׂלְמָה, היה, על פי הסיפור המקראי, סב סבו של דוד המלך. שלמון היה בנו של נחשון בן עמינדב, נשיא שבט יהודה בתקופת המדבר, ואביו של בעז, בעלה של רות המואביה והסבא רבא של דוד המלך.
וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ, פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן. וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם, וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב. וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן, וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָה. וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז, וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי, וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד.
ערך זה עוסק בסב-סבו של דוד המלך. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שלמון (פירושונים).
ברשימת היחס בספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק י"א מופיע השם שלמא. ברשימת היחס המופיע בספר דברי הימים א', פרק ב', פסוקים נ"א–נ"ד מצוין כי הוא בנו של כלב בן חור ו"אבי בית לחם". לדעת יאיר זקוביץ ואחרים, מעתיקי המגילה ביקשו לשמר את שני השמות, שלמה ושלמון.[1]