שם משפחה
החלק בשמו של האדם המציין את השתייכותו למשפחתו / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שם משפחה הוא החלק בשמו של האדם המציין את השתייכותו למשפחתו. כיום, השימוש בשמות משפחה נפוץ בקרב תרבויות וחברות רבות בעולם, אם כי לכל תרבות כללים משלה באשר לאופן השימוש ולקביעת שם המשפחה. בחברות מודרניות רבות אין יותר דרישה ששם המשפחה יצביע במפורש על קשרים משפחתיים, ולהורים ואנשים פרטיים יש זכות לבחור שם משפחה לפי רצונם הפרטי.
בחברות רבות, ובייחוד במדינות אירופה, צפון אמריקה ודרום אמריקה (כאשר ישנם חריגים בודדים) שם המשפחה הוא החלק האחרון בשמו של האדם. כיוון שכיום שם המשפחה נכתב בדרך כלל אחרון במדינות דוברות אנגלית, last name משמש כמילה נרדפת לשם משפחה. במדינות רבות באסיה ובאפריקה (וכן בהונגריה) שם המשפחה נכתב בהתחלה. סידור זה נקרא בטעות "הסידור המזרחי", כיוון שאירופאים מכירים בעיקר את הדוגמאות מסין, וייטנאם, יפן וקוריאה.
במדינות שבהן משתמשים בשם משפחה, השמות משמשים בדרך כלל כהתייחסות לאדם זר בצורה רשמית, ובדרך כלל בצירוף התואר מר או גברת (או כל תואר מקביל אחר). תארים רשמיים של האדם (ד"ר, פרופסור, עו"ד, ליידי וכדומה) בדרך-כלל יתייחסו אף הם לשם המשפחה של האדם ולא לשמו הפרטי, למעט מקרים בהם מוזכר גם שמו הפרטי, כגון: פרופ' ישראל ישראלי (לרוב כאשר השם נזכר בכתיבה רשמית, כגון בסמוך לדלת המשרד). השם הפרטי, שניתן עם הלידה, הוא השם שבו משתמשים חברים, משפחה ומקורבים אחרים. חריגה מכלל זה נמצאת כאשר ניתן התואר 'סר' לאדם בממלכה המאוחדת, התואר יצורף לשמו הפרטי ולא לשם משפחתו.
בחברות ערביות אין כמעט שמות משפחה באותו מובן של המונח האנגלי. ישנן מסורות ערביות למתן שמות משפחה המצביעות על קשרים משפחתיים ועל פי מקצוע, אולם השמות המצביעים על קשרים אלה אינם תמיד עוברים בירושה באותה צורה כמו שהמונח האנגלי family name מרמז עליו[דרוש מקור].
בחברה הקוריאנית ישנם כ-286 שמות משפחה בלבד. כמו כן, נשים קוריאניות נוהגות לשמור על שם המשפחה שלהן ולא משנות אותו לאחר נישואיהן.[1]
באיסלנד שם המשפחה של אדם הוא השם הפרטי של האב בתוספת הסיומת "סון" (לבנים) או "דוטיר" (לבנות).