שמיטת כספים
מצווה מהתורה האוסרת על המלווה לגבות חובות שהגיע מועד פירעונם אך לא נפרעו עד סוף שנת השמיטה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שמיטת כספים היא מצווה מהתורה האוסרת על המלווה לגבות חובות שהגיע מועד פירעונם אך לא נפרעו עד סוף שנת השמיטה. המצווה כוללת מצוות עשה להשמטת החוב ושני איסורי לא תעשה: אחד לתביעת החובות שהושמטו על ידה, ושני להימנעות מהלוואה מחשש ששמיטת כספים תשמט את ההלוואה. המצווה אינה חלה על הלוואות שטרם הגיע זמנן להיפרע או על חובות שאינם מהלוואות. המצווה נוהגת בזמננו רק מדרבנן. המצווה חלה רק על הלוואות ליהודים, ואינה חלה על הלוואות לגויים.
מקרא | דברים, ט"ו, א'–ג'; ט"ו, ט' |
---|---|
משנה | מסכת שביעית, פרק י' |
משנה תורה | ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק ט' |
שולחן ערוך | חושן משפט, סימן ס"ז |
ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, לאו ר"ל,לאו רל"א עשה קמ"א ספר החינוך, מצווה תע"ה, מצווה תע"ז, מצווה ת"פ |
על מנת למנוע מצב שבו אנשים מסרבים להלוות מחשש שמצווה זו תגרום להם להפסדים, התקין הלל הזקן בסוף תקופת בית שני תקנת חכמים הנקראת פרוזבול, המאפשרת לגבות את החובות חרף מצוות שמיטת כספים, על ידי הצהרה על העברת החובות לגביית בית הדין, דבר המונע את השמטתם. בימינו משתמשים רוב שומרי המצוות בפרוזבול, ובכך הופכים את שמיטת הכספים למצווה שכמעט אינה מתקיימת בפועל. גם הבנקים בישראל משתמשים בהסדר זה.