שמיני עצרת
חג יהודי החל בכ"ב בתשרי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות. הוא מתקיים אמנם בסמיכות לסוכות ונחשב כהמשך שלו בהיבטים מסוימים,[1] אך הוא חג נפרד[2] השייך בעיקרו לימים נוראים[3] ולא לשלוש רגלים. המאפיין הבולט של שמיני עצרת הוא אמירת תפילת הגשם והפיוטים הנוספים אליה, כמו שפעת רביבים, אף ברי אותת וזכור אב.
תזכורת למתפללים לומר "משיב הרוח" החל משמיני עצרת, ובמקביל "ותן ברכה" עד ז' בחשוון | |
סוג | שלוש רגלים |
---|---|
סיבה | ”שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַ-ה'; בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַ-ה', עֲצֶרֶת הִוא--כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.” |
מתקשר עם | תפילת גשם, הושענא רבה (היום האחרון של סוכות), שמחת תורה (חג רבני מאוחר הנחוג בארץ ישראל באותו יום) |
מועד | |
תאריך |
כ"ב בתשרי
ה'תשפ"ה |
בארץ ישראל חל באותו יום גם חג שמחת תורה, וזהו השם הפופולרי והמוכר יותר ליום זה, אולם אין מדובר באותו החג; שמיני עצרת הוא חג מקראי, ואילו שמחת תורה קשור למנהגי קריאת התורה ומוזכר לראשונה רק בתקופת הגאונים. בארצות חוץ לארץ, שבהן חוגגים את חג שמיני עצרת במשך שני ימים בגלל תקנת יום טוב שני של גלויות, מציינים את שמחת תורה ביום החג השני. בשל כך יום החג הראשון נקרא בחו"ל בשמו המקורי "שמיני עצרת", ואילו יום החג השני מכונה "שמחת תורה".