שעות עבודה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שעות עבודה הוא פרק הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות שהעובד זכאי להן להחלפת כוח, בין אם במקום העבודה עצמו או במקום אחר שהעובד נדרש להימצא בו על פי דרישת המעסיק[1].
מדינות רבות מסדירות את שעות העבודה בחוק ובנהלים שונים, בהם נקבעים זמני מנוחה יומיים מינימליים, חגים שנתיים, מספר ימי עבודה בשבוע ומספר שעות עבודה מרבי בשבוע.
שעות העבודה משתנות על פי אחוז משרה ומקום העבודה וההסכמים בו.
שעות עבודה סטנדרטיות הן מספר השעות המותר בחוק שבהן אפשר לעבוד ביום, בשבוע, בחודש או בשנה. המעסיק מחויב לשלם שכר גבוה יותר עבור שעות נוספות מעבר לשעות עבודה סטנדרטיות.
שעות העבודה הרגילות במדינות ברחבי העולם הן סביב 40 עד 44 שעות בשבוע[2]. בשנים האחרונות מתקיים במיוחד במדינות אירופה, שיח ער על צמצום שעות עבודה שבועיות או ימי עבודה בשבוע וחלק מן המדינות אף יישמו קיצור זה בהוראות שעה לתקופה קצובה או לתקופת ניסיון.
כך למשל בצרפת הונהג בשנת 2000 שבוע עבודה של 35 שעות בשבוע, אך עקב תלונות המעסיקים הוא עומד על 40 שעות בשבוע, בגרמניה 35 שעות עבודה בשבוע לפועלים לתקופת ניסיון, בשוודיה 30 שעות עבודה בשבוע לתקופה קצובה ועוד. בחלק מן המדינות יש ניסיון לעבור לשבוע עבודה בן ארבעה ימי עבודה.[2]
מנגד יש מדינות בהן עובד מחויב לעבוד שעות עבודה רבות ביום או בשבוע אם כי חלקן בתשלום נוסף. דוגמה לכך היא דרום קוריאה בה מונהג שבוע עבודה של 52 שעות מתוכן 16 שעות נוספות.[3]