E=mc²
משוואת איינשטיין / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
E=mc2 (לעיתים נקראת נוסחת איינשטיין[1]), היא נוסחה נודעת מתחום הפיזיקה שניסח אלברט איינשטיין. הנוסחה קובעת, לא רק עיקרון כללי של שקילות המסה והאנרגיה, אלא גם יחס המרה מדויק בין המסה (m) של עצם נתון לבין האנרגיה (E) שלו: האנרגיה שווה למסה כפול מהירות האור (c) בריבוע.
השלכות הנוסחה נרחבות מאוד, בראש ובראשונה בגלל הצבעתה על עצם העיקרון הכללי החדש - אודות שקילותן של מסה ואנרגיה - הנושא משמעות פילוסופית עצומה שלמעשה משהתגלתה ערערה לגמרי את התפיסה הישנה של טיב קשר האנרגיה למסה במכניקה הקלאסית ששלטה עד אז במדע המקובל במשך מאות שנים, אבל גם בגלל יחס השקילות המפתיע הנחשף בנוסחה - שהוא למעשה יחס גבוה מאד (בהיות c המהירות הכי גבוהה בטבע) - ושמשליך אפוא מיידית על מידת הדרמטיות שצפונה בשימושיות של הנוסחה כולל בגילוי האמפירי של ההיתוך והביקוע הגרעיניים (שהתגלו כעשרים שנה אחרי הגילוי התיאורטי של הנוסחה עצמה). היא גם הובילה בסופו של דבר להגיית תורת היחסות הכללית.[2]
הנוסחה התפרסמה לציבור הרחב בעיקר משום שהובילה לפיתוח פצצת האטום. כיום היא נחשבת לאחת מן הנוסחאות החשובות והמפורסמות ביותר מתחום הפיזיקה, ומהווה סמל לתרבות ומדע.[3]