שרב
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שָׁרָב הוא תופעה אקלימית של גלי חום, אשר מופיעים בארץ ישראל ובארצות דרום הים התיכון בעיקר בתקופות המעבר, בין חורף לאביב ובין הקיץ לסתיו.
ערך ללא מקורות | |
בעברית המדוברת קרויה תופעה זו גם בשם חמסין, אף שלגלי החום בארץ ישראל אין קשר עם החמסין, המתרחש בעיקר במצרים, אלא הם תופעה שסימניה חום ויובש, בלי רוח כמעט.
בישראל, מגדירים יום שרבי כיום שבו הלחות היחסית הממוצעת פחותה מ־50% בחוף ו-45 בהר. שרב נחשב כבד אם הלחות יחסית בהר נמוכה מ-20% ובחוף מ-30%. בימי שרב עשויה הטמפרטורה לעלות תוך כמה שעות בשיעור של 10 מעלות צלזיוס ויותר.
ישנם שני סוגים של שרב, הנבדלים זה מזה באופן היווצרותם ובאורכם: "שרב הסעה" ו"שרב דינמי": בעונות המעבר, הסוג הנפוץ הוא "שרב הסעה". שרב זה נגרם מזרימת אוויר, שמקורו באזורים חמים ומדבריים. אוויר זה זורם לכיוון דרום הים התיכון, כתוצאה מזרימת אוויר של שקע שרבי או של אפיק ים סוף. אורכו של שרב ההסעה קצר יחסית. בישראל מורגש החום לרוב בפנים הארץ, ובעקבותיו נוצר בחוף מזג אוויר הביל. השרב השני נוצר מרמה ברומטרית: אוויר חם שוקע ומחמם את האדמה. שרב זה נפוץ בקיץ ונמשך זמן ארוך מאוד. שרב זה מכונה "שרב דינמי".
גלי השרב מביאים לעלייה קיצונית בטמפרטורה והיא גבוהה הרבה יותר מהמקובל בממוצעים רב־שנתיים.