שרפת ספרים בגרמניה הנאצית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שרפת ספרים בגרמניה הנאצית הייתה סדרה של אירועים שהובילה אגודת הסטודנטים הגרמנית (אנ') בשנות השלושים בגרמניה ובאוסטריה. כ-70 אירועי שריפות ספרים נערכו באוניברסיטאות, ערים ועיירות. שריפת הספרים שימשה כסמל רב עוצמה לאי סובלנות וצנזורה נאצית.[1]
הספרים שנשרפו היו ספרים שנחשבו כחתרניים או כמייצגים אידאולוגיות המתנגדות לנאציזם.[2] אלו כללו ספרים שנכתבו על ידי סופרים יהודים, קומוניסטים, סוציאליסטים, אנרכיסטים, ליברלים, פציפיסטים וסקסולוגים. הספרים הראשונים שנשרפו היו ספרים מהמכון לסקסולוגיה של הסקסולוג היהודי מגנוס הירשפלד, שכללו ספרים על אינטרסקסואליות הומוסקסואליות וטרנסג'נדריות,[3], וכן ספרים של קרל מרקס וקרל קאוצקי,[4] של אלברט איינשטיין, הלן קלר וסופרים בצרפתית ובאנגלית.