תאוריה מעוגנת בשדה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תאוריה מעוגנת בשדה (באנגלית: Grounded theory) היא מתודולוגיה שיטתית במדעי החברה לבניית תאוריה באמצעות ניתוח של נתונים איכותניים[1][2]. התאוריה המעוגנת בשדה היא מתודולוגיית מחקר הפועלת כמעט באופן הפוך מהמחקר הכמותני במדעי החברה. בניגוד למחקר הכמותני, מחקר באמצעות התאוריה המעוגנת בשדה, צפוי להתחיל בשאלה, או אפילו רק עם האוסף של נתונים איכותיים. לאחר שהחוקרים סקרו את הנתונים שנאספו, הם מתייגים את הנתונים בקודים ספציפיים כמו רעיונות חוזרים ונשנים, או בירור מושגים ייחודיים משדה המחקר. ככל שיותר נתונים נאספים, כך יהיה ניתן לקבץ קודים למושגים, ולאחר מכן לקטגוריות. קטגוריות אלה עשויות להיות הבסיס לתאוריה חדשה. לפיכך, התאוריה המעוגנת בשדה שונה מהמודל המסורתי של מחקר, שבו החוקר בוחר מסגרת תאורטית קיימת, ורק לאחר מכן אוסף נתונים כדי להראות האם התאוריה תחול על התופעה הנחקרת או תשלול אותה[3].
התאוריה מעוגנת משלבת מסורות מגוונות בסוציולוגיה, פוזיטיביזם והאינטראקציוניזם הסימבולי כפי שהיא קרויה על פי ראלף, בירקס וצ'פמן[4] "מתודולוגיה דינמית" (methodologically dynamic)[5].