תאוריות משתנים חבויים
תאוריות פיזיקליות שהוצעו על ידי פיזיקאים שטענו כי מן האופי הסטטיסטי של מכניקת הקוונטים עולה כי מכניקת הקוונטים איננה תאוריה "שלמה", מכיוון ש / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תאוריות משתנים חבויים או תאוריות משתנים נסתרים הוא ניסיון לישב תופעות קוונטיות אקראיות עם השקפת עולם דטרמיניסטית וקלאסית. איינשטיין ביטא את ביקורתו על האופי ההסתברותי של מכניקת הקוונטים באימרה: "אלוהים אינו משחק בקוביות". המונח "משתנים חבויים" ובמקור hidden variables, הופיע לראשונה במאמר של דייוויד בוהם ב-1952.
מכניקה קוונטית, אינה תורה דטרמיניסטית ואינה קלאסית. מכניקה קוונטית אינה מאפשרת ליחס מסלול במרחב לחלקיק נקודתי, ומניחה שפוקנצית הגל נותנת מידע מלא על מערכת קוונטית. תוצאת מדידה של חלקיק קווונטי היא, בדרך כלל, אקראית[1]. בתיאוריות של משתנים חבויים, האקראיות בתופעות קוונטיות נובעת מהעדר מידע החבוי במשתנים נסתרים. בתיאוריות אלה, האקראיות בתופעות קוונטיות היא תוצאה של מידע חסר ולכן מתיישבת עם דטרמיניזם.
תיאוריה של משתנים חבויים הופיעה לראשונה במאמר של דייוויד בוהם ב-1952[2] והתבססה על מאמר של הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן משנת 1935 הידוע תחת ראשי התיבות EPR[3], בו נטען כי תחת הגדרה סבירה של המונח "מציאות פיזיקאלית" התיאור בעזרת פונקציית גל אינו תיאור מלא של המציאות.
בשנת 1964 הראה ג'ון בל (אנ') כי משתנים נסתרים המקיימים תנאי לוקאלית מצייתים לאי שוויונות מסוימים (אי שוויונות בל (אנ')). אי שוויונות אלו ומופרים במערכות קוונטיות שזורות. תוצאה זו אפשרה להכריע את שאלת קיומם של משתנים נסתרים לוקאלים על ידי מדידות במעבדה.
בשנת 2022 הוענק פרס נובל לפיזיקה לג'ון קלאוזר (אנ'), אלן אספה (אנ'), ואנטון זילינגר (אנ') על מדידות שזירות שהראו הפרה של אי שיויון בל[4] ושללו קיום של משתנים חבויים לוקאלים.