תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה החלה לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ב-1933, וראשית רדיפות היהודים המאורגנות בגרמניה הנאצית. ידיעות ראשונות על פגיעה חמורה ביהודי פולין הגיעו ליישוב היהודי בארץ ישראל כבר בשלהי שנת 1939, אך ידיעה מפורטת על ריכוז השמדת היהודים בשואה הגיעה רק בשלהי שנת 1942. בעקבות זאת נערכו הפגנות ועצרות עם ברחבי ארץ ישראל, ועיתוני היישוב הופיעו כשעמודיהם הראשונים נתונים במסגרות שחורות. חרף מאמציו, במהלך השואה, היה היישוב היהודי בארץ ישראל חסר אונים ביכולת השפעתו על מלחמת העולם השנייה ורצח היהודים באירופה (רק כמה אלפים ניצלו בזכות מאמצי ההצלה של הממסד היהודי והתנועה הציונית), אך מנגד בני היישוב התגייסו בשיעורים גבוהים לצבא הבריטי שנלחם בגרמניה הנאצית ובבעלות בריתה (כ־38,000 מתנדבים, כ־9% מכלל היישוב היהודי בארץ דאז).