תוכנית מאדים של SpaceX
תוכנית מאדים של SpaceX / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תוכנית מאדים של SpaceX (באנגלית: SpaceX Mars program) היא תוכנית פיתוח שיזם אילון מאסק, בעזרת SpaceX, במטרה להניח את היסודות להתיישבות בת קיימא על מאדים. התוכנית כוללת כלי שיגור לשימוש חוזר מלא, חלליות מאוישות, מכליות אספקת דלק במסלול לווייני, רכבי שיגור/נחיתה מהירי תפנית, וייצור מקומי של דלק רקטי על מאדים באמצעות ניצול משאבים על הכוכב (ISRU). המטרה המרכזית הראשונית של SpaceX הייתה להנחית את בני האדם הראשונים על מאדים עד שנת 2024,[1][2] אך באוקטובר 2020 אילון מאסק שינה את ייעוד 2024 למשימה ללא צוות, עם תכנון למשימה מאוישת בהמשך.[3]
ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
מרכיב מתוכנן מרכזי בתוכנית הוא ה-Starship, רכב שיגור חללי רב פעמי לנשיאת מטען כבד במיוחד, הנמצא בפיתוח מאז 2018. כדי לאפשר נשיאת מטען גדול, החללית תיכנס תחילה למסלול כדור הארץ, שם היא צפויה לעבור תדלוק לפני שתצא למאדים. לפי התכנון לאחר הנחיתה על מאדים, החללית תוטען מחדש עם דלקים מתוצרת מקומית כדי לחזור לכדור הארץ. המטען הצפוי שהרכב יוכל לשאת אל מאדים נע בין 100-150 טון.[4]
SpaceX מתכוונת לרכז את עיקר משאביה בחלק התחבורתי של פרויקט הקולוניזציה של מאדים, כולל תכנון מפעל דלקים המבוסס על תגובת סבטייה, על מאדים, כדי לסנתז מתאן וחמצן נוזלי עבור מנועי רקטות ממשאב מקומי של פחמן אטמוספירי, וקרח זמין על פני הכוכב. עם זאת, מאסק הצהיר מאז 2016 על תמיכה שלו במערך גדול יותר של יעדי התיישבות ארוכי טווח במאדים, הרבה מעבר למה ש-SpaceX מתכננת לבנות; כל קולוניזציה מוצלחת תערב בסופו של דבר גורמים כלכליים רבים יותר, כולל יזמים פרטיים, חברות וממשלות, כדי להקל על צמיחת הנוכחות האנושית במאדים במשך עשרות שנים רבות.[5][6][7]