תום לב
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תום לב או כוונה טובה (בלטינית: bona fide) הוא מצב רוחני ומוסרי של הגינות ויושר, וכן עיקרון בתחום המשפט. אדם הפועל בתום לב מאמין כי אין בפעולותיו משום פגיעה באדם אחר או בגוף אחר, דבר המשליך לעיתים על אחריותו לפגיעה באדם אחר ולצורך לשפותו בגין נזק כלשהו שנגרם לו בכך.