תוספות איוורא
חיבור קולקטיבי של חכמי איוורא / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תוספות איוורא הוא קובץ תוספות על התלמוד שנכתב על ידי קבוצת חכמים מהעיר איוורא (כיום אֶוְורֶה - Évreux שבחבל נורמנדי עילית בצפון צרפת), בשלהי המאה ה-13. חכמים אלו היו מאחרוני בעלי התוספות, וחידושיהם שולבו בתוספות הנדפסים עם התלמוד. השם "איוורא" אוית בספרות במגוון של צורות, כגון "אברא", "אוביה", "ייברא" ו"עיברא".
בראש קבוצת חכמי איוורא עמדו שלושה אחים, בניו של רבי שניאור: רבי משה מאיוורא, רבי שמואל מאיוורא ורבי יצחק מאיוורא, המכונים גדולי איוורא. הם למדו במשותף, נשאו ונתנו זה עם זה, ופעמים מוסר האחד את חידושיו של השני. הם כתבו תוספות על מסכתות רבות, אפשר גם שעל כל הש"ס, וחומר רב נשתייר מתורתם על סדר קדשים (חלקו מובא בשיטה מקובצת על סדר זה). תוספותיהם מכונים גם "שיטת איוורא".
זמן פעילותם המדויק אינו ידוע, אך כפי הנראה פעלו בשנים 1224-1295.[1]