תופעת העדר
התנהגות של אנשים בקבוצה הפועלים באופן קולקטיבי ללא יעד ברור או מרכזי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תופעת העדר או התנהגות העדר היא התנהגות של אנשים בקבוצה, הפועלים באופן קולקטיבי ללא יעד ברור או מרכזי, תוך התנהגות כגוף אחד וויתור על מטרותיהם הנפרדות. התנהגות זו לא ניתנת להסבר במונחים אינדיבידואליסטים[1].
עיינו גם בפורטל פורטל סוציולוגיה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בסוציולוגיה. ניתן למצוא בו קישורים אל תחומי המשנה של הענף, מושגי יסוד בתחום, תאורטיקנים וגישות בסוציולוגיה ועוד. |
תופעת העדר מתרחשת גם אצל בעלי חיים בעדרים, להקות, להק ציפורים, להקות/קבוצות דגים וכן הלאה.
אצל בני אדם התופעה יכולה לבוא לידי ביטוי בהפגנות, מהומות ושביתות כלליות,[2] אירועי ספורט, מפגשים דתיים, התפרצויות אלימות של אספסוף ואף בתהליכי קבלת החלטות יומיומיים, ומשפיעה גם על כושר שיפוט וגיבוש דעה אצל אנשים.
ההתנהגות העדרית בבסיסה היא חיקוי ההחלטות של אחרים תוך התעלמות ממידע רלוונטי שיש בידי מקבל ההחלטה. התנהגות חיקוי כזו היא אינה בהכרח חסרת בסיס, למשל במקרים בהם אחרים יודעים משהו שמקבל ההחלטה לא יודע, ואז החיקוי הוא כן יעיל. בהתנהגות העדר באים לידי ביטוי שני מאפיינים בסיסיים: גם החיקוי (ההליכה אחר העדר) וגם ההתעלמות ממידע קודם[3].
החוקרים ראפט, צ'ייטר ופרית' הציעו גישה משולבת לתופעת התנהגות העדר, המתארת שתי סוגיות מרכזיות: מנגנון של העברת המחשבות או התנהגות בין אנשים יחידים ודפוסי הקשרים ביניהם.[4] הם הציעו כי שילוב גישות התנהגותיות-תאורטיות שונות בתחום תופעת העדר, יאירו את הקיום של המושג בתחומים רבים, החל ממדעי המוח הקוגניטיביים ועד כלכלה.[5]
התופעה מתרחשת לעיתים בעקבות היווצרות של תחושה (או תחושה לכאורה) של סכנה משמעותית היכולה להשפיע על הישרדות הקבוצה, או כשנוצרת בקבוצה דינמיקה שמושכת את הפרטים להיות חלק מהתנהגות קבוצתית[1].