תורת יאנג-מילס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תורת יאנג-מילס היא תורת כיול המבוססת על החבורה המרחבית האורתוגונלית , או יותר בכלליות כל אלגברת לי קומפקטית וניתנת לצמצום. תורת יאנג-מילס מנסה לתאר את התנהגותם של חלקיקים אלמנטריים בשימוש באלגבראות לי שאינן אבליות ומהווה את הבסיס לאיחוד הכוח האלקטרומגנטי ביחד עם הכוח הגרעיני החלש (באמצעות הצגתם כ ), ובאופן דומה מתאר היטב את הכוח הגרעיני החזק בתורה של כרומודינמיקה קוונטית (בהצגה של ). ולכן מהווה בסיס חזק להבנת המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים.