תח'ת-י בהי
אתר ארכאולוגי של מנזר בודהיסטי. אתר מורשת עולמית של פקיסטן. / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תח'ת-י בהי (באורדו: تخت بهی, מילולית "כס מעיין המים") הוא אתר ארכאולוגי אינדו-פרתי (אנ') של מנזר בודהיסטי עתיק ליד העיר מארדן (אנ'), במחוז ח'ייבר פח'טונח'ווה בפקיסטן. האתר נחשב בין השרידים החשובים ביותר של הבודהיזם בכל מה שהיה פעם גנדהארה,[1] והוא "נשמר בצורה יוצאת דופן".[1]
עובדות מהירות אתר מורשת עולמית, שטח האתר ...
מבט על מקבץ ההריסות הראשי של האתר | |||||||
אתר מורשת עולמית | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
היסטוריה | |||||||
תרבויות | גנדהארה | ||||||
סוג | יישוב | ||||||
אתר ארכאולוגי | |||||||
מצב | הריסות | ||||||
גישה לציבור | כן | ||||||
מיקום | |||||||
מדינה | פקיסטן פקיסטן | ||||||
מיקום | ח'ייבר פח'טונח'ווה, פקיסטן | ||||||
קואורדינטות | 34°17′10″N 71°56′48″E | ||||||
(למפת פקיסטן מוגדלת) |
סגירה
המנזר נוסד במאה ה-1 לספירה, והיה בשימוש עד המאה ה-7.[1] המתחם נחשב על ידי ארכאולוגים כמי שמייצג את הארכיטקטורה של מרכזי נזירים בודהיסטים מתקופתו.[2] תח'ת-י בהי נרשם כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 1980.[1][3]