תחנה מרכזית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תחנת אוטובוסים מרכזית (או תחנה מרכזית, מסוף תחבורה ציבורית) היא תחנת אוטובוסים גדולה, המכילה מבנה גדול יחד עם מגרש עבור רציפים רבים המשמשים כמסוף אוטובוסים מרכזי יחד עם: תחנת שטיפה, תחנת תדלוק, מבני משרדים, ותחנות המתנה עבור נוסעים.
בערים רבות יש רק תחנה מרכזית אחת. בתחנות מרכזיות רבות עוצרים כמעט כל קווי האוטובוס הבין-עירוניים המגיעים לעיר ובסמוך לתחנה עוצר חלק משמעותי מקווי האוטובוס העירוניים של אותה עיר. רוב התחנות המרכזיות הוקמו בעבר במרכז העיר או בסמוך אליהן, כיום המגמה היא להקים תחנות מרכזיות בסמוך אל אזורים מתפתחים הקרובים אל מרכז העיר בהם מתפתח אזור מסחר ובידור חדש הנוטה להפוך לאזור המסחרי הראשי של העיר.
במדינות שבהן מערכת הרכבות אינה מפותחת, ישנן תחנות מרכזיות גדולות יחסית. בישראל, התחנה המרכזית החדשה של תל אביב הייתה עד לשנת 2010 התחנה המרכזית הגדולה בעולם (בשנה זו נפתחה התחנה בניו דלהי, שנחשבת כיום לגדולה בעולם).[1] תחנה מרכזית אחרת בתל אביב היא מסוף 2000 (ליד תחנת "רכבת צפון"). במשך 52 שנים, עד שנת 2009, פעלה בתל אביב התחנה המרכזית הישנה של תל אביב שבתחילת דרכה הייתה התחנה המרכזית היחידה של תל אביב, אולם במהלך שני העשורים האחרונים לפעילותה היא פעלה במקביל לתחנות המרכזיות האחרות בעיר.