תסמונת הבניין החולה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תסמונת הבניין החולה (באנגלית: SBS - Sick Building Syndrome) הוא מונח המתאר מצבים שבהם דיירי בניין סובלים מהשפעות בריאותיות חריפות הקשורות לזמן שהותם בבניין, מבלי שניתן להצביע על מחלה או גורם מסוים שהביאו לכך. דו"ח של ארגון הבריאות העולמי משנת 1984 העלה כי לגבי עד 30% מכלל הבניינים החדשים והמשופצים ברחבי העולם קיימות תלונות הקשורות לאיכות אוויר ירודה בבניינים.[1]
נהוג לייחס את התסמונת לבעיות במערכת החימום, באוורור ובמערכות מיזוג האוויר. סיבות נוספות המוזכרות הן זיהומים הנוצרים מחומרי בניין, תרכובות אורגניות נדיפות, עובש, אוורור לקוי של אוזון (שייתכן ומגיע ממכונות משרדיות), כימיקלים תעשייתיים וחוסר באוויר צח.
לרוב ההתמודדות עם התסמונת נעשית בדיעבד, באמצעות הגדלת כניסת אוויר צח מבחוץ, אולם בבנייה ירוקה נעשה ניסיון למנוע את הבעיה מראש באמצעות מזעור השימוש הממושך בתרכובות אורגניות וחיסול התנאים המעודדים צמיחה של עובש.